"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הדחת אדלשטיין תחזור לנתניהו כבומרנג
צורכי השעה ומתקפת 7 באוקטובר, וכל שכן צו המילואים הנוסף שנחת אצלם בדואר במהלך החופש אחרי מאות ימי מילואים, יצרו שינוי תודעתי בציבור • בעוד ראשי המפלגות מוכנים להמשיך באותה הברית תמורת שלטון, הציבור הרחב רוצה לקבל יותר עבור הקול שלו בקלפי
בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין | צילום: אורן בן חקון

הדחת אדלשטיין תחזור לנתניהו כבומרנג

צורכי השעה ומתקפת 7 באוקטובר, וכל שכן צו המילואים הנוסף שנחת אצלם בדואר במהלך החופש אחרי מאות ימי מילואים, יצרו שינוי תודעתי בציבור • בעוד ראשי המפלגות מוכנים להמשיך באותה הברית תמורת שלטון, הציבור הרחב רוצה לקבל יותר עבור הקול שלו בקלפי

שירית אביטן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הצעדים האחרונים בליכוד להחלפת יו"ר ועדת החוץ והביטחון במי שלא צפוי לדרוש מהלך משמעותי מהציבור החרדי בדרך לבקו"ם מלמדים דבר אחד: נתניהו ממש לא מוותר על הברית עם המפלגות החרדיות, זו שהביאה לו פעם אחר פעם את מפתח הכניסה ללשכת ראש הממשלה.

למעשה, התבצרות החרדים בדרישות לחוק גיוס מקל, עם סנקציות עתידיות וללא אפשרות אכיפה מינימלית, מלמדת שגם החרדים לא רוצים לוותר על מה שקיבלו מנתניהו כל השנים: אוטונומיה בחינוך ופטור גורף משירות צבאי או לאומי. הקשר הזה עתיד לעצב גם את פגרת הכנסת מתברר, אחרי שיוסר מכשול יולי - לא החודש שתכף בא אל סופו, אלא חבר הכנסת.

אדלשטיין במסיבת עיתונאים בעניין חוק הפטור מגיוס %2F%2F צילום%3A יוני ריקנר

ביום רביעי יתקיימו בסיעת הליכוד בחירות יו"ר חדש לוועדה הכי חזקה וחשובה בכנסת - ועדת החוץ והביטחון. זו היתה דרכו המרוחקת של נתניהו להודיע ליולי אדלשטיין על הדחתו באמצעות יו"ר הקואליציה אופיר כץ. אלא שיולי מבחינתו לא התכוון לרגע לעשות מעשה גלנט ופשוט לשבת בצד, והודיע לכץ כי בכוונתו להתמודד בבחירות ולהפוך את ההדחה באמצעות גורם שלישי לכזו שתהפוך רשמית וגלויה במהלך ישיבת הסיעה, קבל עם, עדה והדלפות לתקשורת. באופן הזה גם נתניהו יצטרך "להתלכלך" קצת במהלך שיזם.

בסביבתו של נתניהו בונים על כך שחברי הסיעה האחרים שהודיעו כי לא ייתנו את ידם לחוק שהוא בלוף יתרצו נוכח עריפת ראשו של אדלשטיין ולא יסתכנו כמותו. "מי שהסכים לפשרה ערב התקיפה באיראן יתמוך בה שוב", הסבירו בסביבתו, אך משיחות עם חברי הכנסת המתלבטים דווקא עולה תמונה אחרת: "נכנענו לתמוך בפשרה ערב התקיפה באיראן בשל גודל השעה.

אבל מאז החרדים גם הסיגו לאחור חלק מהסנקציות וגם את הדרישה לבדיקה ביומטרית בישיבות. כמותם ממתינים לראות את הנוסח גם השר אופיר סופר מהציונות הדתית וסגנית שר החוץ שרן השכל. הרוב האוטומטי לא מובטח, ודאי אם מצרפים למי שרוצים בגיוס החרדים את מי שמתנגדים לו באופן מוחלט - חברי יהדות התורה שעשויים בכל מקרה להתנגד בהצבעה. בפועל נתניהו בוחר את בחירת ערב 7 באוקטובר, אם יביא חוק התפור למידות ההשתמטות החרדית, ומי שבעבר הצליחו "לבלוע" את הגלולה המרה לא יוכלו לעשות זאת הפעם.

תיעוד%3A ביזוי תמונות של חללים בהפגנת חרדים נגד הגיוס בירושלים %2F%2F דוברות המשטרה

מדובר בציבור רחב ימני, ציוני, משרת ולוחם שעד כה הסכים לדיל שבמסגרתו החרדים לא לוקחים חלק פעיל בהגנה על הארץ. צורכי השעה ומתקפת 7 באוקטובר, וכל שכן צו המילואים הנוסף שנחת אצלם בדואר במהלך החופש אחרי מאות ימי מילואים, יצרו שינוי תודעתי שכנראה לא עלה מלמטה למעלה, להנהגת הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית.

בעוד ראשי המפלגות מוכנים להמשיך באותה הברית תמורת שלטון, הציבור הרחב רוצה לקבל יותר עבור הקול שלו בקלפי. לא רק אחיזה בהגה של המדינה, כי אם את היכולת לנווט אותה לעבר הביטחון והשגשוג. אלה עוברים דרך חברה חרדית משתנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שירית אביטן כהן

כתבת מדינית

כתבת מדינית ופרשנית פוליטית. נולדה וגדלה בשדרות. נשואה ואם לשלושה ילדים, כיום תושבת ירושלים. בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת ותואר שני ביחסים בין לאומיים מאוניברסיטת בר אילן. החלה את דרכה בתקשורת בעיתון מקור ראשון כעורכת תוכן ולאחר מכן ככתבת חינוך. במקביל שימשה כראש דסק באתר החדשות NRG ובהמשך מונתה לכתבת פוליטית, תפקיד אותו נשאה בשנים האחרונות במקור ראשון ובהמשך בגלובס תוך סיקור חמש מערכות בחירות תכופות. כיום מסקרת את התחום המדיני עבור ישראל היום וכן כפרשנית פוליטית.

Load more...