להילחם על הערכים - לצד האתגר הצבאי

בשולי החדשות: טיל נ"ט נורה על מטולה, רחפן פגע בכוח צה"ל, ארבעה לוחמים ואזרח נהרגו מאז תחילת "הפסקת האש".

במדינת ישראל נוצרו "יקומים מקבילים". יקום אחד מתנהל מכביש 89 ו־91 צפונה, שם מתנהלת מלחמה בעצימות משתנה מאז 7 באוקטובר. בפרק הנוכחי - דשדוש אסטרטגי ותמרון טקטי. הילדים שם טרוטי עיניים בלילות רועשים, כבר מזהים את ההבדל בין קולות הנפץ של סוללת התותחים, כיפת ברזל וירי רקטות חיזבאללה. עסקים קורסים בתקופת האביב הפורח בגליל, צעירים נוטשים בהמוניהם למרכז הארץ.

צה"ל מבצע עבודה טקטית איכותית בלבנון. גם האיום החדש־ישן של רחפני הנפץ יזכה למענה - בטווח המיידי בהסתוות, ברשתות ובמענה קינטי בירי; בטווח הארוך, מדינה שפיתחה כיפת ברזל ופוגעת במטרות בגודל צינור בשמיים, תמצא גם את התמיכה הטכנולוגית לאיום הזה. המפקדים והלוחמים מסכנים את חייהם, ומשפחות אנשי הקבע והמילואים נושאות בנטל כבר כמעט שלוש שנים. אבל צה"ל פועל ללא מצפן מדיני. "מדינאות" קיימת כרגע רק בבית הלבן.

היקום המקביל

ומכאן, לתמונת הראי. ביקום המקביל חרדים אנרכיסטים מתוקצבים מכף רגל ועד ראש מכספי המיסים של אלה שנלחמים ועובדים, מתעלמים בבוטות מכל הנחיה, פורצים מחסומים, מתעמתים עם שוטרים חסרי אונים, ותלמידי ישיבה פורצים לביתו של קצין צה"ל ומטילים טרור על משפחתו. אנחנו באובדן דרך מוחלט. אין דין ואין דיין, אין הרתעה, אין חוק.

הפרקליטות, המשטרה ובתי המשפט חייבים לייצר הרתעה - גורמי הממשלה חייבים לספק להם את התנאים והאמצעים להצליח - לא טקטיקה של שוטר במחסום אלא יצירת מאזן אחר, מחיר אישי וכלכלי. תקפת שוטר - בית סוהר. שלחת אנשים לפרוע חוק - אין קצבאות ואין כספי מדינה. פשוט. זו האבחה שמתירה את הקשר הגורדי. ההשפעה לא תהיה מיידית, אבל האפקט לטווח הארוך יהיה גדול. והכוונה היא לכל פורע חוק, באשר הוא - מדרום תל אביב, דרך פתח תקווה וכלה בכפר קאסם.

תקפת שוטר - בית סוהר. שלחת אנשים לפרוע חוק - אין קצבאות ואין כספי מדינה. פשוט. זו האבחה שמתירה את הקשר הגורדי

ומכאן חזרה לצפון. לבנון והצפון צריכים לעבור למרכז סדר היום - גם אזרחית. תקציבים, עידוד יזמים, תעשיות, חינוך ופרנסה. מדינת ישראל והחברה הישראלית התמודדו עם אסון גדול באיתנות מרשימה. אסור שיהיה יחס הפוך בין היקף התרומה למדינה להיקף התמיכה ממנה, בין אלה שהם הפתרון לבין האחרים שחיים בפנסיון מלא במדינה מודרנית מתקדמת. הכעס מופנה למשתמטים שאינם נושאים בנטל, התיעוב הוא כלפי הקיצונים הפורעים - ובעיקר כלפי המנהיגות שמאפשרת זאת.

האתגרים הצבאיים לא ייעלמו - לא באיראן, לא בדרום, לא באיו"ש ולא בצפון. אבל ערכי החברה הישראלית היצרנית הם שעשו את ישראל לבית הבטוח והאיכותי ביותר ליהודים בעולם.

לא אלמן ישראל. יש כאן אנשים ונשים יצרניים, חכמים ולוחמים עזי נפש - מהם ניתן לשאוב כוח ותקווה.

הכותב הוא תושב הגליל, גולנצ׳יק, מג״ד הבופור האחרון ומפקד אוגדה