"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
רשימת מתנות: ההסכמות עם אדלשטיין הן אכן "הישג" - אבל רק להנהגה החרדית
הרבנים הצליחו למסמס חובת גיוס לצעירים החרדים, ולהשתמש במדינה כדי לאכוף סנקציות - שהם בעצמם מפעילים • אז מה קיבלנו? המדינה תסייע לאכוף הגבלות על צעירים ולהשאיר אותם בישיבה, בלי שום אפשרות להשתלב בחברה
חרדים | צילום: אורן בן חקון

רשימת מתנות: ההסכמות עם אדלשטיין הן אכן "הישג" - אבל רק להנהגה החרדית

הרבנים הצליחו למסמס חובת גיוס לצעירים החרדים, ולהשתמש במדינה כדי לאכוף סנקציות - שהם בעצמם מפעילים • אז מה קיבלנו? המדינה תסייע לאכוף הגבלות על צעירים ולהשאיר אותם בישיבה, בלי שום אפשרות להשתלב בחברה

מירב סבר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הסכמות אדלשטיין עם החרדים הן אומנם "הישג", אבל רק להנהגה החרדית.הרבנים הצליחו בעצומה של מלחמה קשה למסמס חובת גיוס לצעירים החרדים ובה בעת להשתמש במדינה כדי לאכוף סנקציות ולשמר אותם במסגרת ישיבתית.

"לשחרר את החטוף"%3A חרדים קיצונים מפגינים נגד חוק הגיוס על כביש 4 %2F שמעון ברוך ודוד קשת

לא רק שהסנקציות לא מאיימות על הממסד החרדי, אלא להפך. מעבר לכך שתקציבי הישיבות לא יבוטלו וימשיכו לזרום, הסנקציות עליהן "התפשרו" הנציגים הם סעיפים שהממסד החרדי בעצמו מפעיל - וכעת המדינה רק תסייע להם לאכוף אותם.

הסיכום המסתמן בין אדלשטיין לחרדים רק ירחיק את הצעירים, שכבר רצו ללמוד באקדמיה ולהשתלב בחברה הישראלית.

אז מה קיבלנו?

איסור על הוצאת רישיון נהיגה:רישיון נהיגה מעניק עצמאות וניידות, ולעיתים הוא תנאי בסיסי ליציאה לעבודה או ללימודים. בחורי ישיבה מנועים מלקבל רישיון גם כיום (לפי הוראת ראשי הישיבות), והסנקציה הזו רק מחזקת את האיסור הקיים - הפעם באמצעות המדינה.

ילדים חרדים (למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: אורן בן חקון

ביטול העדפה מתקנת בשירות ציבורי וסבסוד לימודים אקדמיים:העדפה מתקנת וסבסוד לימודים הם כלים לעידוד השתלבות של אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה ובשירות הציבורי. ביטולם פוגע דווקא בצעירים חרדים, שמעוניינים לצאת ממעגל הישיבה, ללמוד ולעבוד. בפועל, הסנקציה מסייעת לממסד החרדי להרחיק את הבחורים ממסגרות אקדמיות ומהשתלבות באזרחות פעילה.

שלילת נקודות זיכוי במס הכנסה:נקודות זיכוי מפחיתות את גובה המס שאדם משלם - ולכן הופכות את היציאה לעבודה לכדאית יותר. שלילתן תגרום לכך שגם אם בחור ישיבה ירצה לעבוד, הוא ישלם יותר מס מעמיתיו, מה שיהפוך את ההשתלבות בשוק העבודה לבלתי משתלמת וידחוף אותו חזרה לישיבה.

הנחה במעונות ותחבורה ציבורית תשלל רק אחרי חצי שנה:השהיית הסנקציה לחצי שנה יוצרת מרווח זמן שמאפשר היערכות פוליטית וציבורית למציאת פתרונות חלופיים. בפועל, הסנקציה רכה ואינה צפויה להשפיע מידית - ובינתיים הזכאות תישמר גם למי שלא מתגייס.

משפחה חרדית (למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: גדעון מרקוביץ'

רק שנה לאחר כניסת ההסכם לתוקף, תישלל הזכאות לקצבאות ביטוח לאומי:הדחייה מאפשרת לגבש פתרונות עוקפים ולהרגיע את ההתנגדות הציבורית. בנוסף, גם לאחר שלילת הקצבאות הפורמליות, חלק מהתמיכה הכספית תוכל להגיע בעקיפין - דרך עמותות רווחה, קופות גמ"ח או תקצוב עקיף למוסדות הישיבתיים.

יציאה מהארץ תיאסר רק לרווקים:בחורי ישיבות רווקים מנועים ממילא מלצאת מהארץ לפי הוראות פנימיות של ראשי הישיבות. הסנקציה הזו פשוט מעבירה את האיסור לאכיפה מדינתית, ומחריגה את הנשואים, שהם ממילא הרוב המכריע בציבור החרדי הבוגר. כך היא מתיישבת לחלוטין עם הנהוג כיום.

בשנה השלישית תישלל השתתפות במחיר למשתכן:השלילה תיכנס לתוקף רק בעוד שלוש שנים - פרק זמן שמאפשר לשר השיכון החרדי לגבש תוכניות חלופיות תחת שמות אחרים. בפועל, רבים מהזכאים החרדים רוכשים דירות באמצעות קבוצות רכישה בפריפריה, במחירים מוזלים, כך שהפגיעה בפועל תהיה מצומצמת מאוד.

חרדים בנתב"ג (אילוסטרציה), צילום: קוקו

שלילה בשנה השלישית של הנחות בצהרונים:ההנחות לצהרונים נקבעות לפי המצב הסוציו-אקונומי של היישוב, ולא לפי שירות צבאי. רוב היישובים החרדיים מדורגים באשכולות הנמוכים, ולכן ימשיכו ליהנות מהנחות, גם אם תישלל ההטבה הפורמלית. בפועל - הסנקציה כמעט לא תשפיע על הציבור.

היעדים לשירות נמוכים ומתפרסים על פני ארבע שנים:המספרים שנקבעו בהסכמות רחוקים מלשקף גיוס משמעותי, ומאפשרים לממסד החרדי "לשחרר" רק קומץ בחורים בשוליים, בלי לפגוע בשליטה על עיקר הציבור. מאחר שהיעדים נמרחים על פני ארבע שנים, ייתכן שבעתיד, כשייפחת הצורך בכוח אדם, יתקבל פטור רחב יותר באופן שקט.

כפי שניתן לראות, אין סנקציות משמעותיות באמת כמו ביטול הנחות בארנונה ועוד. הסעיפים המשמועתיים והמאיימים באמת, כמו מעונות ותמיכות מחיר למשתכן נדחים בשנה או שנתיים ומעניקים מרווח נשימה ותמרון.

ח" משה גפני וחברי כנסת מיהדות התורה במליאה, צילום: אורן בן חקון

במקביל, הנציגים החרדים מצליחים לגרום למדינה לאכוף על הצעירים להישאר בישיבה בלי שום אופק כלכלי והשתלבות ממשית בחברה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מירב סבר

כתבת רווחה

כתבת תחקירים וחברה של 'ישראל היום'. כותבת על נשים, חרדים, ועוולות חברתיות. פרסמה בין היתר את ׳תחקיר הכדורים הפסיכיאטרים' שחשף כי נשים חרדיות המבקשות להתגרש מוצגות כמשוגעות ומוכרחות ליטול כדורים פסיכאטרים. סבר חשפה כוונת המפלגות החרדיות לאפשר לבנות סמינר להיות מטפלות באמנות ללא תואר אקדמי, ואת הנזקים הרבים שנגרמו בשל טיפול כזה. היתה הראשונה שפרסמה תחקיר מקיף על האונס ופשעי המין שביצעו מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר ונתנה במה לנשים שעמלו על תיעוד הזוועות.

Load more...