"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איום השביתה באוניברסיטאות הוא חרפה אינטלקטואלית

רק בישראל קיבל מוסד היועמ"ש מעמד חזק יותר מכל ראשי המדינות בעולם המערבי • מלבד ביהמ"ש, הפך גם משרד היועמ"ש לאבן נגף ולמכשול דווקאי נגד רצון העם באמצעות נבחריו

,עודכן
0השמעה
היועמ"שית גלי בהרב־מיארה. צילום: אורן בן חקון

1ידיעה שולית לאנשי המקצוע שבנו, זה הנפח האמיתי שהיתה צריכה לתפוס הידיעה על רצון הממשלה להחליף את היועצת המשפטית שלה. לשם כך לא צריך 800 עמודים לתאר את חטאיה, אלא החלטה פשוטה. רק בישראל יורדים שמונה ראשי אוניברסיטאות אל העם כדי ללמדנו פרק בהלכות דמוקרטיה טוטליטרית, שעה שהם מתריעים על "סכנה חסרת תקדים לשלטון החוק" ומאיימים עלינו ב"שביתה אישית" (מה זה?)

2רק בישראל קיבל מוסד היועמ"ש מעמד חזק יותר מכל ראשי המדינות בעולם המערבי, כפי שתיאר פרופ' שלמה אבינרי, שהוסיף: "בעוד אחת מהנחות היסוד של הדמוקרטיה היא קיומם של איזונים ובלמים, המכוונים למנוע ריכוז סמכויות - מרכז בידיו היועמ"ש סמכויות שאין דומה להן בשום מדינה דמוקרטית. העובדה שמדובר באישיות ממונה ולא נבחרת, רק מעצימה את הפגיעה בדמוקרטיה".

השוו את ביקורתו הישרה עם זו של ראשי האוניברסיטאות. לדבריהם, היועמ"שית מהווה, "יחד עם בתי המשפט, את החיץ בין שלטון דמוקרטי" עם איזונים ובלמים על הממשלה, "לבין "שלטון דיקטטורי עריץ". איזו חרפה אינטלקטואלית מפוארת. ואני שואל בפעם האלף: מהם האיזונים והבלמים המוטלים כעת על בית המשפט? שום דבר. ואם לא די בזה, הפך גם משרד היועמ"ש לאבן נגף ולמכשול דווקאי נגד רצון העם באמצעות נבחריו.

שואל בפעם האלף: מהם האיזונים והבלמים המוטלים כעת על בית המשפט? בג"ץ (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

3בניגוד לראשי האוניברסיטאות, היועמ"שית כבר מזמן אינה "עובדת ציבור" אלא פוליטיקאית במסווה. החלטותיה הן חד־צדדיות, ואפילו בית המשפט ביקר אותה על המצאותיה המשפטיות הפוגעות בתפקוד הממשלה.

"כל חטאה שמילאה את תפקידה במקצועיות רבה ובאומץ רב". ההפך, בעניין זה דעת ראשי האוניברסיטאות שווה לכל אזרח. די לראות את התפלגות התמיכה או ההתנגדות ליועמ"שית הנוכחית לפי המחנות הפוליטיים, כדי להבין שאי אפשר להמשיך כך.

מחנה גדול בישראל המיוצג בקואליציה, סבור שהיועמ"שית אינה מתפקדת כראוי. די להשוות את התנהגותה בממשלה הקודמת, כשאפשרה להעביר שטח ריבוני ימי ללבנון, ובעצם לחיזבאללה, ללא דיון כלשהו בכנסת - לעומת ההתנגדויות הקבועות שלה ליוזמות ממשלתיות חלביות תחת הכותרת הערמומית "מניעה משפטית".

האם בין ראשי האוניברסיטאות לא היה צדיק אחד עם עמוד שדרה מוסרי? בחינות באקדמיה (אילוסטרציה),צילום: GettyImages

4האם בין ראשי האוניברסיטאות לא היה צדיק אחד עם עמוד שדרה מוסרי, שיעמוד לצד החלק הזה בעם, הרואה בעיניים כלות כיצד שכבת פקידים לא נבחרת גוזלת ממנו את היכולת לממש את רצונו הדמוקרטי?

פרופסורים נכבדים, אתם לא שומרים על הדמוקרטיה, אלא על ההגמוניה של קבוצת ההשתייכות החברתית שלכם, והיועמ"שית אינה "שומרת סף". אגב, עוד מעט נקרא במגילה על שומרי סף שביקשו לפגוע בסדרי השלטון ולהתנקש בראש המדינה. באיומכם לחנך אותנו, אתם גוררים את המערכת האקדמית לקלחת הפוליטית ובזים לבחירתו הדמוקרטית של העם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר