שנתיים לנאום ששינה הכל: המפתח של לוין להגשמת החלום הגדול שלו

מהמקום ה-43 של רשימת הליכוד לכנסת, אליו נדחק בפריימריז האחרונים, יושבע מחרתיים עפיף עבד לחבר כנסת במקומו של יואב גלנט, שהתפטרותו נכנסה לתוקף.

באותם פריימריז זכה עפיף, בן 50, דרוזי מהכפר ירכא, לתמיכה של 5,515 מתפקדים. כעת הוא יהפוך ליקיר הקואליציה, שחייבת את ידו לקראת המהמורה המאיימת שעומדת לפניה - חוק הגיוס החדש, או יותר נכון - חוק הכיוס של המתגייסים שאינם חרדים.

נראה, שאין סכנה שח"כ עפיף יצא נגד נתניהו. לאחרונה איחל לו: "שנזכה לראות אותו חוזר להנהיג את המדינה בחוזק, נאמנות וביטחון". ההערכות הן, שכפי שלא התנגד לחוק הלאום, שגרם לסערה בעדה הדרוזית, סיכוי גבוה שיצביע בעד חוק ההשתמטות. אולי, יסחט מעט תשומת לב. ימים יגידו.

מי שיזכה לתשומת לב רק אם יתראיין ויפתח פה על נתניהו, הוא גלנט, שהודיע שיחרוש את השטח הליכודי, לקראת הפריימריז הבאים. הוא משוכנע, שיש מספיק קולות ליברלים שנותרו בליכוד, שיזכרו לו את הטוב שעשה ואת מאבקו נגד חוק ההשתמטות ויצביעו בשבילו. איש לכוד ותיק בעברו אמר לי השבוע: "זה רק מבהיר לחלוטין שגלנט לא באמת מכיר את הליכוד של היום. לצערי, לא נותרו בו קולות ליברליים. כפי שאני ברחתי מהליכוד הנוכחי כך גם ברחו האחרים. אנחנו לא מסוגלים להיות במפלגה הזאת כפי שהיא נראית עכשיו. ואם נותרו מעטים, הם יזכרו לו את אחריותו ל-7 באוקטובר".

גלנט היה מזכירו הצבאי של אריאל שרון ז"ל, וניתן היה לחשוב שלמד ממנו פוליטיקה מהי. מתברר שלא. שרון, שוועדת כהאן הדיחה אותו מתפקיד שר הבטחון וקבעה שלעולם לא יוכל לכהן בתפקיד, המתין בסבלנות. הוא טבע אז את המושג הפוליטי: תמיד להישאר על הגלגל. נשאר, ונבחר להיות ראש ממשלה אהוב ואהוד גם בקרב אלו שהפגינו נגדו בתקופת מלחמת לבנון.

גלנט בחר לרדת מן הגלגל, אבל לא מהליכוד. יש להניח, שהוא מעריך שנתניהו לא יתמודד בפעם הבאה על ראשות הליכוד והממשלה, ואז יגיע הזמן שלו. אותה הנחה יש גם לגדעון סער, שזחל חזרה לליכוד, יריב לוין, וישראל כץ והם נאחזים בגלגל בכל כוחם.

ואם הזכרתי את לוין, הרי שהיוםמלאו שנתיים לחשיפת תוכניתו לשנות, מן היסוד, את מערכת המשפט והפרקליטות. ב 4 בינואר 2023, ארבעה ימים בלבד לאחר השבעת הממשלה, התייצב לוין ובהצהרה לתקשורת פירט את מה שכינה "הרפורמה המשפטית". מאות אלפים יצאו לרחובות מחשש לפגיעה אנושה בדמוקרטיה.

שר הביטחון דאז, יואב גלנט,התריע שהדהירה לרפורמה מחלישה את הצבא ומסוכנת. לקח לנתניהו פרק זמן עד שהתעשת ועצר את הדהירה, שביקשה לשנות את סדרי בחירת שופטי העליון ובעיקר את הנשיא לעליון , וגם להקטין את יכולתם לבטל חוקים.

לוין לא הסתיר את כוונתו להמשיך ברפורמה ולמרות שחוייב, על ידי בג"ץ, למנות נשיא עליון הוא אינו ממהר לכנס את הועדה ובגיבוי של שרים נוספים מחפש את ההזדמנות לחדש את ההצבעות על חוקי הרפורמה. לצורך כך יצטרך את כל האצבעות של הקואליציה וזה לא יהיה פשוט. בשבוע שעבר ראינו מה קורה כשחלק מסיעות הבית לא מקבלות את מה שהן רוצות.

סערת הקיזוז

מכמיר לב היה לצפות השבוע בראש הממשלה, בנימין נתניהו, מותש ולא במיטבו, ואת ח"כ בועז ביסמוט, בחולצת אבלו הקרועה, מגיעים לכנסת להצביע על סעיף בחוק התקציב על הרווחים הכלואים. בלי קשר לנחיצות הכלכלית של אותו סעיף, נתייחס לעובדה, שבקואליציה זעמו פעמיים - גם על חברי קואליציה, ובראשם בן-גביר, שהצביעו נגד הסעיף בחוק או נעדרו מהצבעה, והעמידו את האפשרות להעביר את החוק על קולם של השניים, וגם על האופוזיציה שלא הסכימה להתקזז.

לגבי הראשונים, אין סיכוי שנתניהו יעלה על דעתו להעיף אותם. הוא מקובע היום בנושא אחד - שימור הקואליציה. "איתמר, אני אוהב אותך". ולכן, גם בעתיד הנראה לעין הוא יצטרך למצוא פתרונות יצירתיים לשימור המצב, שכן כניעתו לעוצמה יהודית ולחרדים גם גירתה את התיאבון שלהם לאתגר את המצב על כל סעיף וסעיף.

ולגבי האופוזיציה - אכן, אנושי היה להודיע שהם מתקזזים, ומאפשרים לראש הממשלה להחלים ולביסמוט להתאבל. אלא, שאז הארכיון קפץ כדי לצבוט בעכוזה של אותה קואליציה.

ביוני 2021 במעמד השבעת ממשלת השינוי, הגיעה ח"כ אמילי מואטי (העבודה) היישר מבית החולים, במצב רפואי מסכן חיים, על אלונקה והצביעה בשכיבה. לקואליציה ולאופוזיציה כדאי לשבת ולקבוע כללים מחייבים למקרים מן הסוג הזה, אחרת זה רק ילך ויידרדר.