"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועמ"שית קוראת לבג"ץ להתערב: "לוין מאייש תקנים באופן שרירותי"

על רקע הימנעות השר לוין לכנס את הוועדה, בהרב-מיארה מזהירה מפני פגיעה במערכת המשפט • "חסרים תקנים לשופטים, מאות תיקים מתעכבים וצפויה פגיעה קשה בציבור"

,עודכן
0השמעה
גלי בהרב מיארה. צילום: אורן בן חקון

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קוראת לבג"ץ להתערב בסוגיית כינוס הוועדה לבחירת שופטים, ומתנגדת לבקשת שר המשפטים, יריב לוין, למחוק את העתירות בנושא. בתגובה שהוגשה היום (שני) לבית המשפט העליון, נטען כי כוונת השר לכנס את הוועדה באופן חלקי בלבד אינה מספקת - ואף מחייבת הכרעה שיפוטית.

ערוץ הכנסת

הרקע לעתירה הוא הימנעות ממושכת של השר לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, למרות מחסור הולך וגובר במערכת המשפט. כבר בחודש פברואר הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה לשר להסביר מדוע אינו מפעיל את סמכותו לכנס את הוועדה לצורך איוש התקנים החסרים במערכת.

במסגרת הודעת עדכון שהגיש לאחרונה, הודיע השר כי בכוונתו לכנס את הוועדה במהלך חודש יוני הקרוב, אך זאת רק לצורך מינוי שופטים בתחומים מסוימים בהן בתי משפט לתעבורה, משפחה ונוער, וכן חלק מבתי משפט השלום בצפון ובחיפה. במקביל, הבהיר לוין כי אין בכוונתו בשלב זה לקדם מינויים לבית המשפט העליון.

אלא שלטענת היועמ"שית, מדובר במהלך חלקי בלבד שאינו עומד בדרישות החוק והפסיקה. "אין בכך כדי לייתר את העתירה", נכתב בתגובה, "נהפוך הוא - דווקא הודעת השר מחייבת את התערבותו של בית המשפט".

דיון בבית המשפט העליון,צילום: יונתן זינדל / פלאש 90

על פי הנתונים שהוצגו, במערכת המשפט קיים כיום מחסור חמור בשופטים: 51 תקנים אינם מאוישים, ועד סוף שנת 2026 צפויים להתווסף עוד 15 תקנים חסרים. כלומר, לפי תשובת המדינה יהיו חסרים 66 תקנים במערכת.

המשמעות, לפי בהרב-מיארה, היא פגיעה ישירה בתפקוד בתי המשפט הכוללים בין היתר עיכובים במתן החלטות, דחיית דיונים, עומס כבד על שופטים ושחיקה במערכת.

בפרקליטות הדגישו כי המחסור אינו אחיד, וכי ישנם אזורים שבהם המצב חמור במיוחד. כך למשל, בבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה נרשם מחסור משמעותי בשופטים, שאינו מקבל מענה בתוכנית השר. עוד נטען כי ההתמקדות בתחומים מסוימים בלבד נעשתה ללא תשתית מקצועית מספקת, ואף הוגדרה כשרירותית.

שר המשפטים יריב לוין,צילום: אורן בן חקון

לביקורת של היועמ"שית הצטרפו גם בכירי מערכת המשפט. במכתב חריף ששלחו שלושה משופטי בית המשפט העליון לשר, נכתב כי הוא "מתעלם באופן בוטה מהמחסור האקוטי בשופטים", וכי המספרים שהציג אינם מבוססים על עבודת מטה סדורה. עוד הוסיפו כי "המצב קשה מנשוא", במיוחד על רקע עומס תיקים שהלך והצטבר במהלך תקופת הלחימה במבצע "שאגת הארי".

בתגובה נמתחה ביקורת על החלטת השר לוין שלא לקדם מינויים לבית המשפט העליון, וטענה כי גם בכך יש סטייה מהחובה לפעול לקידום מינוי שופטים "בשקידה ובמהירות הראויה", בהתאם לפסיקת בג"ץ.

בסיומה של התגובה מדגישה בהרב-מיארה כי אין מקום למחיקת העתירה, וכי יש לחייב את השר לכנס את הוועדה באופן מלא, שייתן מענה לכלל המחסור במערכת המשפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר