"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

אל תצפו לשקט: אלו המוקשים שעלולים לערער את יציבות הממשלה

אם חוק הסבירות ייפסל באופן גורף, לקואליציה יהיה קשה לשבת מנגד מול הבייס • החרדים, נתניהו ורבים בליכוד כבר עייפים מנושא הרפורמה המשפטית ומשוועים לשנות את סדר העדיפויות הציבורי

,עודכן
0השמעה
רה"מ והשרים בישיבת ממשלה, צילום: עמית שאבי

ביומו האחרון כראש ממשלה, יו"ר יש עתיד השאיר פתק על שולחן לשכתו למחליפו, נתניהו, שבו כתב: "לפיד 2024". לא נכתב בפתק "לפיד תשפ"ד", כך שגם ראש האופוזיציה פטר אותנו מהשאלה אם את ראש השנה הבא נחגוג עם אותו השלטון. אף שהנבואה ניתנה לשוטים, יש כמה מוקשים שעלולים לערער את יציבות הממשלה בשנה הקרובה.

הראשון שבהם הוא הרפורמה המשפטית. באופן מפתיע, נראה כי דווקא כאן יש לממשלה יותר מרחב תמרון משנדמה. ברקע המחאה היעילה, כמעט כל ראשי הקואליציה מפנימים ומסכימים להקפאת חקיקה במהלך החורף, וכעת השאלה היא רק מה תכלול האריזה ומתי. החרדים, נתניהו ורבים בליכוד כבר עייפים מהנושא, ומשוועים לשנות את סדר העדיפויות הציבורי. גם סמוטריץ' יותר פרגמטי משנראה, וההערכה היא כי בן גביר אמנם יתנגד תקשרותית לפשרות, אך יגלה כושר סיבולת להן בתמורה לפיצוי הולם בנושאים אחרים.

השבוע ה-36 להפגנות: המחאה בקפלן,צילום: כוח קפלן

מהדיונים בקואליציה על מתווה חד־צדדי, עולה כי יש סיכוי לא מבוטל שהרכב הוועדה לבחירת שופטים לא ישתנה בקדנציה הזו, אלא שרק יתבצע שינוי של הרוב הדרוש לבחירת שופטים לצד שינוי הרכב הוועדה, שיחול מהכנסת הבאה. שינוי מינורי כזה, לצד הקפאת חקיקה לשנה ויותר, מטבע הדברים, יורידו לאט־לאט את השיח המשפטי מסדר היום.

מנגד, גורמים בקואליציה אומרים כי הדברים גם יושפעו מהחלטות בג"ץ. אם חוק הסבירות ייפסל באופן גורף - לקואליציה יהיה יותר קשה לשבת מנגד מול הבייס הימני.

השיחות במארס בבית הנשיא,צילום: קובי גדעון/לע"מ

המוקש השני הוא הנושא הפלשתיני. באופן מדהים, נתניהו כמעט הגיע למצב שבו הוא פותח את השנה מחוץ ללשכת רה"מ. העברת הרכבים הממוגנים לרש"פ נעשתה ברמת הדרג הצבאי, ונתניהו לא הכיר זאת בזמן אמת. התגובות שהתעוררו רק לאור הספק שעברו נשקים, מלמדות על מרחב התמרון המצומצם של נתניהו בנושא הפלשתיני, גם במסגרת הסכם נורמליזציה אפשרי עם סעודיה.

שותפיו לא יסכימו לאף תמורה רצינית לפלשתינים - לא שטחים, לא נשקים ולא הקפאת בנייה. בהנחה שאלו יהיו הדרישות, כדאי לנתניהו כבר מעכשיו לחזור למסלול שהוא מתגאה בו: שלום תמורת שלום. כל דבר אחר עשוי להסתיים בשלום תמורת סמוטריץ' ובן גביר.

ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה: "מי שינסה לפגוע בנו, מי שישלח טרור נגד ישראל - ישלם את מלוא המחיר" // צילום: לע"מ

התנגדות גם משורות הליכוד

גם סוגיית חוק הגיוס צפויה להיות משמעותית להישרדות הממשלה השנה. בניגוד לרפורמה, בנושא חוק הגיוס נשמעת ביקורת גם משורות הליכוד והציונות הדתית. גלנט כבר הודיע שלא יתמוך בחוק הכולל פטור מלא לחרדים כדי שייצאו מוקדם לשוק התעסוקה, כך שבממשלה מתכוונים לנסות לצלוח את האתגר בעזרת חוק עם יעדי גיוס, שהוכנס להסכמים הקואליציוניים בממשלת האחדות עם גנץ.

אך גם זה בעייתי. פרוש והחסידים לא מקבלים את היעדים בשוויון נפש, וגם לכך צפויה התנגדות ציבורית רחבה. מדובר בישראבלוף - יעדי הגיוס יהיו רכים וללא סנקציות, וייקבעו בהחלטת ממשלה. מספר החרדים שבכל מקרה עוזבים את הישיבה ומתגייסים יימדד בכל שנה, וייקבע כיעדים שיוצבו. כלומר - יעדים שכבר מתגשמים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר