"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

סכנה לדמוקרטיה: לנתניהו אסור לקבל את התכתיבים המרומזים של יוצאי הצבא

על אף שהבכירים שהתריעו מפגיעה בכשירות נפלו בעצמם קורבן למסע תעמולה מתוחכם, ברור שלא ניתן לנתק אותם מהמתרחש במדינה • רה"מ מבין את המשמעויות של כניעה לדרישותיהם של ה"לשעברים" עבור החברה הישראלית • גם אם היה רוצה להיפטר מהברוך על ידי השלכת הרפורמה לפח - האחריות לא מאפשרת לו לעשות את זה

,עודכן
0השמעה
רה"מ נתניהו, שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל הלוי (ארכיון), צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

כשראשי מערכת הביטחון "מתריעים" בפני ראש הממשלה מהפגיעה בכשירות של צה"ל, למה בעצם הם מצפים? האם הם רוצים שיכריז על ביטול הרפורמה המשפטית כי עשרה אחוזים מהטייסים איבדו את האמון בו? האם הוא נדרש להתייעץ עם ראשי מערך הסייבר על מהלכיו הבאים כי עשרים אחוזים מהם התייאשו מהמדינה? האם הוא צריך להתפטר מתפקידו כי כל מיני לשעברים, וגם כאלה שלא, אינם מקבלים את הכרעת הבוחר?

הרי אם יעשה דבר מכל אלה, המשמעות היא שישראל חדלה בו-ברגע להיות דמוקרטיה. את הממשלה הנבחרת – טובה או גרועה ככל שתהא – תחליף, למעשה, חבורת קצינים מכהנים ובדימוס שתיטול לידיה את מושכות השלטון. זו תהיה המשמעות של התקפלות הממשלה לנוכח המרד השקט, או איך שלא נקרא לו, המתחולל בצבא. ולא, אל תטעו, קצינים יקרים: האחריות לקטסטרופה ביטחונית, אם חלילה תתחולל, תהיה על כתפיכם בלבד.

נתניהו בקריאה חריפה נגד הסרבנות בישיבת הממשלה // צילום: חשבון הטוויטר של נתניהו (ארכיון)

נתניהו והשרים נבחרו כדת וכדין למשול, ואילו אתם בחרתם להבטיח את ביטחוננו. עד כה לא קרה שום דבר שיצדיק את הפרת החוזה מצידכם. אדרבא, קץ הדמוקרטיה מתקרב משום שאתם מביאים את ישראל לתרחיש שלא נראה כמותו מעולם, שבו מערכת הביטחון משפיעה על חקיקת חוקים בכנסת, שלא נוגעים לה בשום דרך.

לנתניהו אסור בשום אופן לקבל את התכתיבים - לא אלה המרומזים של הפיקוד הביטחוני הנוכחי, ולא את אלה הישירים של ראשי הארגונים בדימוס. נראה שהוא מבין זאת, ולכן לא נבהל מהאיומים והספינים המופרחים בתקשורת חדשות לבקרים.

נתניהו מבין את המשמעות של כניעה לדרישות ה"לשעברים". משה (בוגי) יעלון נואם בהפגנה בחיפה (ארכיון),צילום: הרצי שפירא

להידבר ולהתפייס

די משעשע, אגב, שאותם ביטחוניסטים ותומכיהם בתקשורת לא רואים את האבסורד בכך שגנרלים מנסים לכופף ממשלה אזרחית. הפרדוקס גדול כפליים כשהם עושים זאת כאשר זעקות ד-מו-קרט-יה בפיהם. הרי לוּ היינו שומעים על רצף אירועים שכזה בכל מקום אחר בעולם, מייד המסקנה היתה שאותה מדינה חדלה להיות דמוקרטית. למרבה המבוכה, זהו התרחיש שבימים האלה פוקד אותנו.

צה"ל הוא צבא העם, והגם שאותם קצינים נפלו קרבן למסע תעמולה בנוסח "הנחשול", ברור שלא ניתן לנתק אותם מהמתרחש במדינה. על כן, יש להידבר עימם ולהציג בפניהם את הדברים כהווייתם, אבל בה-בעת הצבא חייב להבהיר שאי-התייצבות היא קו אדום. הרמטכ"ל צריך לומר אמירות הרבה יותר נחרצות מאשר "צה"ל צריך אתכם". כשאינו מקרין מסר חד-משמעי בעניין, וגם אם לא זו כוונתו, הוא נותן לגיטימציה שבשתיקה להתפרקות הצבא.

מעבר לצה"ל, כדאי שהממשלה תיזום תוכנית פיוס לאומית בשל המצב. הווה אומר: לא רק הגנה פסיבית על המהלכים או צמצומם לנוכח המחאה, אלא צעדים אקטיביים לחיבור ולגישור בין קבוצות אוכלוסייה. יש בשטח יוזמות לא מעטות כאלה.

אמירת "בואו נתפייס" מצד הממשלה, ומעשה שיגבה אותה, ייתנו חיזוק למי שלא רוצים לפרק את הבית השלישי - בשני המחנות. ואלה, הבה לא נשכח, הם הרוב המוחץ של הישראלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אריאל כהנא

כתב מדיני

פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).

כדאילהכיר