"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

לאחר קידום צמצום עילת הסבירות: זה הריכוך הצפוי ברפורמה

הצעת החוק תאושר היום בכנסת, אך בקואליציה כבר דנים בריכוכה • ל"ישראל היום" נודע כי השינוי הצפוי בנוסח ההצעה יתנה מינויים שנעשו על ידי ממשלת מעבר - באישור הממשלה הנבחרת • בכך מבקשים מובילי החקיקה להתמודד עם הביקורת שהוטחה בנוסח המקורי

,עודכן
0השמעה
רה"מ בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין \\ צילום: מארק ישראל סלם

עילת הסבירות תאושר בקרוב בקריאה ראשונהאך ל'ישראל היום' נודע כי מיד לאחר מכן תערוך הקואליציה ריכוך בנוסח החוק. הריכוך המדובר נוגע בנקודה דרמטית ומהותית בחוק שמטרידה אתמבקרי החקיקה: סוגיית המינויים.

החשש שהעלו מבקרי החקיקה, הוא כי יכול להיווצר מצב כי תקופת בחירות תבצע ממשלת המעבר מינויים שנויים במחלוקת, ונוסח הצעת החוק הנוכחי לא יאפשר לבית המשפט לקבוע כי מדובר במינוי לא סביר. הריכוך, שכעת נידון בקואליציה, הוא שינוי הנוסח כך שיאפשר מינויים בתקופת בחירות, אך יקבע כי על מנת שיהפכו אלה לקבועים - יצטרכו לקבל את אישור הממשלה הנבחרת.

ד"ר גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, מזהיר מפני צמצום עילת הסבירות // ערוץ הכנסת

בעבר היו לא מעט מקרים של מינויים בתקופת ממשלת מעבר שעוררו סערה, כך לדוגמא מינויו של הרמטכ"ל הרצי הלוי על ידי ממשלת לפיד-בנט. מינוי נוסף שהתרחש בתקופת ממשלת מעבר, הוא מינויו של השופט בדימוס מני מזוז באוגוסט 2022 ליושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. כזכור, נגד המינוי הוגשה עתירה לבג"ץ בטענה שאין למנות מינוי קבוע בתקופת בחירות, ובג"ץ קיבל את העתירה וביטל את המינוי.

הנשיא הרצוג: "שחררו את האגו, אפשר להסכים על עילת הסבירות" // המטה לטקסים ואירועים ממלכתיים

הריכוך, שמתפרסם כאן לראשונה, יאזן את שאלת הסבירות כך שתהיה "תחנה" נוספת שתבחן את סבירות המינוי. באופן הזה, במידה והממשלה הנבחרת לא תחשוב שמדובר במינוי סביר, היא תוכל לבטלו. עוד הוחלט, כפי שכבר פורסם, כי צמצום עילת הסבירות לא תחול על ראשי רשויות כך שבית משפט יוכל לפסול החלטות שלהם תוך שימוש בעילת הסבירות. הריכוכים הללו צפויים לעלות ולאושר בוועדת חוקה כבר בימים הקרובים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר