הפגנת המיליון: הפלונטר של הימין

להרים את מה שהמארגנים מכנים "הפגנת המיליון" זה עסק מורכב. הוא כולל גיוס של קרוב לשבעה מיליון שקלים(!), מערך הפקה, לוגיסטיקה ומערך היסעים של כאלף אוטובוסים מכל הארץ. למרות זאת, אחד הדברים הכי מורכבים לקראת ההפגנה הערב של הימין הוא לא הלוגיסטיקה, אלא דווקא לחבר מסר אחד חד וברור - על מה ההפגנה.

האם המסר של ההפגנה הוא ללחוץ על הממשלה לקדם את הרפורמה המשפטית, שכזכור הימין שבשלטון החליט לעצור? או לדבוק בתהליך ההידברות, שיתחדש כבר היום בבית הנשיא.  

מצד אחד, נתניהו תומך נלהב בהפגנה, מסייע לה מאחורי הקלעים, אפילו הורה להקצות 600 אלף שקלים מכספי מפלגת הליכוד (שבגירעון תקציבי משמעותי). מצד שני, הוא משדר בכל הזדמנות שהוא רוצה בהצלחת ההידברות וברפורמה בהסכמה, ודוחק את הרפורמה מראש סדר העדיפויות של הממשלה: קודם כל ביטחוני, אחרי זה תקציב המדינה וחוק הגיוס.

גם מפלגת הציונות הדתית מעורבת בהפגנה ומממנת 1.2 מיליון מההוצאות. אם כל כך דחוף לה לקדם את הרפורמה המשפטית - למה צריך להוציא כל כך הרבה כסף? לא פשוט יותר לומר: "רפורמה, או שאנחנו מפרקים את הממשלה"?

גם בקרב מארגני ההפגנה יש מחלוקת על המסרים. יש שאומרים שצריך דרישה ברורה לחקיקת הרפורמה מייד עם פתיחת כנס הקיץ. ויש שסוברים שהרפורמה חשובה, אך אפשר לקחת פסק זמן ולתת צ'אנס להידברות. 

הפלונטר הזה משקף היטב את הקונפליקט שילווה את הקואליציה בכנס הקיץ הקרוב בכנסת שייפתח בתחילת מאי. הציבור הימני דורש רפורמה. הוא כועס על ההתקפלות, יש מצביעי ליכוד שאף מדברים על כניעה. אבל מנהיגיהם במצב מסובך יותר - הביטחון, הכלכלה, יחסי החוץ והכאוס הפנימי בארץ מונחים על כתפיהם.

ההפגנה גם משקפת את המצב הלא פשוט של המפלגות החרדיות. רשמית החרדים טוענים כי הרבנים לא מאשרים השתתפות בהפגנה כדי לא לגרום לביטול תורה. אך בציבור יש תסיסה, בעיקר בגלל חוק דרעי ופסיקת ההתגברות, שנדחקו מסדר היום.

כך או כך, לאחר ההפגנה הקואליציה לא תוכל לנוח על זרי הדפנה, ותיאלץ להתפנות לשני נושאים נפיצים במיוחד: חוק הגיוס וההידברות בבית הנשיא.