"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

השתגענו? סערת חוק הגיוס: האפליה עוד תפרק את צה"ל

הבעיה העיקרית הן במתווה סמוטריץ' והן במתווה גלנט היא חוסר השוויון • ככל שתהא משכורתם של החיילים גבוהה, היא לעולם לא תוכל לפצות על הפער בין מי ששירתו לבין מי שלא שירתו כלל

,עודכן
0השמעה
סמוטריץ' וגלנט, צילום: אורן בן חקון (ארכיון)

בפעם המי־יודע־כמה, ממשלת נתניהו השישית כאילו שוב מתעקשת לפנות לדרך ללא מוצא.כפי שפורסם ב"ישראל היום", גם שר הביטחון יואב גלנט וגם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' גיבשו "מתווה פשרה" בנוגע לגיוס החובה בישראל.

באופן לא מובן, דווקא בעיצומם של עשרת ימי תקומה, לקראת יום העצמאות, ברגע של מתיחות פנימית קשה מנשוא בעם וכשחשרת ענני מלחמה מתקדרת באופק - שניהם ביחד וכל אחד לחוד מעלים הצעות לא ראויות ולא מציאותיות.

הבעיה העיקרית בשני המתווים היא חוסר השוויון. אין ולא יכול להיות שום צידוק הוגן או הגיוני לכך שיהודי אחד יהיה מחויב בתרומה לעמו ולמולדתו, בעוד יהודי אחר יהיה פטור ממנה רק כי נולד למגזר מסוים. זה לא ישר, לא צודק וזה גם לא הולם את ההלכה היהודית, הקובעת שלאיש אין פטור ממלחמות להצלת ישראל.

שנית - הכסף. גבוהה ככל שתהא משכורתם של החיילים, היא לעולם לא תוכל לפצות על הפער בין מי ששירתו, אפילו חצי שנה, לבין מי שלא שירתו כלל. דמים בדמים לא נגעו. שלא לדבר על העלויות העצומות שיגולגלו אל כיסיהם של משלמי המסים - שהם בהרבה מקרים, ובכן, ההורים של אלה שכן התגייסו. האיפה והאיפה זועקות פה לשמיים.

גנץ ואיזנקוט מציעים אלטרנטיבה לחוק הגיוס: "נעמיד מנעד רחב של אפשרויות שירות" // מתוך פייסבוק

מי שיאשר את האפליה המובנית המוצעת יגזור גזירת פירוק על צבא ההגנה לישראל. בני גנץ וגדי איזנקוט צודקים בכל מילה בעניין הזה. ביום שלמחרת החקיקה, אם תאושר, המוני חילוני ישראל ילבשו קפוטה ושטריימל וידרשו פטור משירות. שאֵלתם "מדוע אני כן והוא לא?" תהדהד לא רק בלשכות הגיוס, אלא גם ברחובות - ואלה יתמלאו ביותר מפגינים ממה שראינו אפילו במהלך החורף.

הכשלים האלה ברורים, בדיוק כפי שהיה ברור בשלב מוקדם שלא ניתן להעביר את הרפורמה המשפטית. לכן, טוב תעשה הממשלה אם בסיבוב הנוכחי לא תדפוק את הראש בקיר שוב, אלא תנהג בדרך של סוף מעשה במחשבה תחילה.

לוח הזמנים שכופים בג"ץ מכאן והחרדים משם הוא מובן. ועדיין, גם במצבי דחק מתבקש להציג מתווה כלל־ישראלי, ממלכתי, כזה שרוב הישראלים יוכלו לחיות איתו בשלום, ולא כזה שמתאים לצרכים הקואליציוניים הצרים.

מה צריך לכלול המתווה? שירות חובה למען העם והמדינה של כל בני ה־18. שירות צבאי או לאומי, בשירותי החירום או בקהילה וכמובן בישיבה או במדרשה, אבל כזה שתורם לעם ולארץ. על התרומה הזו, שהיא גם זכות וגם חובה, קם המפעל הציוני ונהיה לאתחלתא דגאולה. האם השתגענו לוותר עליה בהגיעה לגיל 75?!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר