פינוי המאחז הבלתי חוקי לקראת סוף השבוע מוכיח מי באמת שומר על החוק: הממשלה, ולא נבחרת בג"ץ והמפגינים בתל אביב.
בג"ץ פועל לפי שיקול דעת אך ללא קשר לחוק. "לחוק אין חשיבות כשלעצמו, אם איננו תורם לעיצובה של החברה", אמר בעבר אהרן ברק כשמונה ליועץ המשפטי לממשלה. השקפה זו מכתיבה את יישור הקו בבית המשפט העליון. המפגינים מופעלים על ידי מנהיגים חסרי אחריות, שמנסים להפיל את הממשלה שבועות ספורים לאחר שקמה.
החיכוכים בין נתניהו לשריו הם טבעיים, וצפוי שהם יעלו מדי פעם אל פני השטח. אך דווקא לבן גביר ולסמוטריץ' לא תהיה ברירה. הם לא יוכלו לאפשר את המשך היוזמות של המאחזים. אם הם רוצים לפתח יישובים, ואולי גם להקים יישוב או שניים - הם מחויבים לעשות זאת בערוצים הלגאליים.
מי שיזם את הקמת המאחז כנראה לא ראה לנגד עיניו את יישובה של ארץ ישראל ולא את טובת הממשלה, גם לא את האינטרס של כלל המתיישבים ביו"ש. כמו שבתקשורת נשאר עוד רוב של פרשנים וכתבים התומכים באיילת שקד, הממשיכים בקמפיין המיוזע נגד נתניהו, כך גם בשטח נשארו אלמנטים בימין שמשום מה היו רוצים לערער את יציבות הממשלה ולסייע לכוחות האנטי־דמוקרטיים ברחובות.
כל משבר בממשלה צריך להיתפס בהקשר של המאבק על השלטון בישראל. משברים מול בג"ץ, שהפך את עצמו לממשל מקביל, מתקיימים לעיתים זה 30 שנה. אבל עימות כזה לא היה. נשאלת השאלה מדוע אחרי שהושגה הכרעה בקלפי וישראל נשמה לרווחה אחרי משבר של ארבע השנים, מתייצב בג"ץ בראש המחנה הפוליטי שמנסה לערער את יציבות המדינה.
לחלוטין לא היה צפוי שזמן כה קצר אחרי הקמת ממשלה חזקה ויציבה, בג"ץ יחבור להמון ברחוב ולמנהיגיו - אהוד ברק, אהרן ברק, יאיר גולן ומשה יעלון - כדי לשבש את התנהלות הרשות המבצעת, ואם אפשר - להפיל את הממשלה.
המשברון על המאחז בא במקביל לפסילת דרעי. בן גביר וסמוטריץ' מספיק אחראים כדי לסגור שורות בממשלה נגד המתקפה של הנשיאה אסתר חיות והיועמ"שית גלי בהרב־מיארה. אך סמוטריץ' פתאום מגלה שהפעלת צה"ל או כוחות אחרים לפינוי מאחזים היא באחריות שר הביטחון.
מה שהממשלה יכולה להרוויח מהרעש הציבורי־תקשורתי סביב רפורמת לוין, זה להשתמש בו למיסוך הפעילות לאכיפת חוק וסדר במגזר הערבי - בעיקר איסוף נשק. בזמן שהמעמד השליט המיוחס מדבר בשם הדמוקרטיה ושלטון החוק, מישהו בכל זאת צריך ליישם את שלטון החוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו