"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
דווקא עכשיו, קולו של הליכוד חייב להישמע
פתאום למי שזעמו על "גזירות", ועל בדיחות "מריצה" נחותות וסרות טעם מפיו של שר האוצר, דחוף יותר מכל דבר אחר להבטיח שבתי עסק יורשו להימנע ממתן שירות "בשל אמונה דתית" • אם לכל אחד מותר הכל (בגבולות החוק), אז לכל אחד מותר להימנע מהכל (בגבולות החוק)
חברי הליכוד. יש מי שמרוצים יותר ומי שפחות| צילום: לירון מולדובן
פרשנות

דווקא עכשיו, קולו של הליכוד חייב להישמע

פתאום למי שזעמו על "גזירות", ועל בדיחות "מריצה" נחותות וסרות טעם מפיו של שר האוצר, דחוף יותר מכל דבר אחר להבטיח שבתי עסק יורשו להימנע ממתן שירות "בשל אמונה דתית" • אם לכל אחד מותר הכל (בגבולות החוק), אז לכל אחד מותר להימנע מהכל (בגבולות החוק)

,עודכן
0השמעה

מה פשר האובססיה?זו השאלה שעולה מול גל ההתבטאויות המיותר שמציף את השיח הציבורי, דווקא ערב הקמת הממשלה, דווקא מהשותפות הקואליציוניות, דווקא משחקנים פוליטיים שבמשך שנים התלוננו על ניכור, הדרה וסטיגמות.

פתאום למי שזעמו על "גזירות" בתחום הכלים החד־פעמיים והשתייה הממותקת, ועל בדיחות "מריצה" נחותות וסרות טעם מפיו של שר האוצר, דחוף יותר מכל דבר אחר להבטיח שבתי עסק יורשו להימנע ממתן שירות "בשל אמונה דתית". כמה פעמים זה בכלל קורה בשנה? כמה קמעונאים נאלצים, תחת איומי תביעות, לספק שירות שנוגד את צו מצפונם הדתי עד כדי שייקלעו למשבר אמוני?

למי שזעמו על "גזירות" בתחום הכלים החד־פעמיים - דחוף יותר להבטיח שבתי עסק יורשו להימנע משירות "בשל אמונה דתית",צילום: GettyImages

אתמול שמענו גם את נציגי הציונות הדתית מצטרפים לדיון, שלפעמים מקבל צורה של ויכוח במועדון דיבייט שיצא משליטה. רופא יוכל להימנע ממתן טיפול ובעל בית מלון יוכל למנוע אירוח, אם הדבר יעמיד אותם בפני סתירה מצפונית. בשולי הדיון התפתח פלפול על מהות החירות בחברה הדמוקרטית: אם לכל אחד מותר הכל (בגבולות החוק), אז לכל אחד מותר להימנע מהכל (בגבולות החוק).

שכחו מה זה להיות יהודים

זוהי בבואתה של פוליטיקת הזהויות - רק מהצד השמרני של המפה הפוליטית: בצד שמאל כל אחד/ת/ים/ות נאבק על זכותו לקבל הכרה חברתית ותרבותית בזהותו הפרטיקולרית - בצד השני יוצאים למאבק הרואי בשם הזכות שלא להיחשף לאותה זהות או להכיל אותה או למכור לה עוגה או להדפיס לה שלט או לתת לה זריקת הרדמה לפני ניתוח פלסטי.

"אסור לכפות על רופא לתת שירות אם זה נוגד את אמונתו הדתית": ח"כ סטרוק חושבת שהאמונה גוברת על ערך השיוון. לריאיון המלא >>>https://t.co/EqfudGgrRo#סדריום|@kereneubachpic.twitter.com/dtU2A2unj7

— כאן | רשת ב (@ReshetBet)December 25, 2022

מי ידע שעולמם הרגשי של רופאים, אנשי עסקים ונותני שירות יכול להתערער בכזאת קלות.

צריך אולי לזכור את המהומות האלימות שפורצות פה בכל פעם שאיזה ארגון או פעיל שמאל מסמן תוצרת התנחלות כדי להחרים; שאיזו רשת מודיעה שלא תפתח סניף ביו"ש; שאיזה אמן מסרב להופיע בהיכל תרבות מעבר לקו הירוק. זה המודל שלכם? עכשיו גם הימין רוצה להחרים מסיבות מצפוניות? מה נאמר, זה כבר מקרה קלאסי של שכחו מה זה להיות יהודים.

ואולי יותר ממיסוד בחוק של פרקטיקות פסולות של הפליה מגדרית, אתנית ודתית בחוק, כי לשם המדרון הזה הולך, מטרידה ההסתגרות התרבותית. כאן צריך להישמע קולו של הליכוד, שבמשך שנים הוביל מאבק להכנסתם של חרדים, דתיים לאומיים ומתנחלים לזרם המרכזי של החברה הישראלית, ולהסיר חסמי כניסה שהותירו אותם מחוץ למרכז במשך דורות. האיתותים שמגיעים מהשותפים מעמידים בסכנה את החזון החברתי הזה - ואת ההצלחות המרשימות שהושגו עד כה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו