א אחוז החסימה - מספר הקולות המינימלי שרשימה צריכה לקבל בבחירות כדי לזכות בנציגות בכנסת. אחוז החסימה עומד כיום על 3.25% מכלל הקולות הכשרים. לפיכך, רק מפלגות שיקבלו יותר מ־3.25% מהקולות ייכנסו לכנסת ויזכו לייצוג של ארבעה ח"כים.
ב בחירות חשאיות - על מנת להבטיח את הגינות הבחירות ולמנוע כל ניסיון להשפיע על מצביעים כיצד להצביע, מקפידים על חשאיות ההצבעה, המתבצעת מאחורי פרגוד. החוק קובע עונשים על כל ניסיון להשפיע על אזרחים כיצד להצביע.
מסע הקמפיינים של בחירות 2022 // צילום: יניב זוהר
ה הסכם עודפים - הסכם שנחתם בין שתי מפלגות לפני הבחירות, ושנועד להגדיל את סיכוייהן לקבל מנדטים נוספים מתוך עודפי הקולות שנותרו לאחר חלוקת המנדטים השלמים. מפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה אינה משתתפת בחלוקת המנדטים הנוספים. בבחירות הנוכחיות כל המפלגות בגוש נתניהו חתמו על הסכמי עודפים - הליכוד עם הציונות הדתית ויהדות התורה עם ש"ס. לעומת זאת, בגוש המרכז-שמאל לא כל המפלגות חתמו על הסכמי עודפים, ורבים מייחסים את הכישלון הזה לראש הגוש - יאיר לפיד. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן לא חתמה, וכך גם המפלגות הערביות.
ו ועדת הבחירות המרכזית - ועדה בראשות שופט ביהמ"ש העליון, שבה חברים נציגי כל המפלגות שהיו מיוצגות בכנסת היוצאת. הוועדה אחראית לניהול הבחירות לכנסת ולתקינותן. בבחירות הנוכחיות עומד בראש הוועדה שופט ביהמ"ש העליון יצחק עמית, והמנכ"לית היא עו"ד אורלי עדס. בסבב הבחירות הנוכחי, עמד השופט יצחק עמית בעין הסערה, כאשר ביטל את שריונו של עמיחי שיקלי בליכוד. לבסוף, בניגוד לפסיקתו של עמית, בג"ץ אישר את התמודדותו של שיקלי.
ז זכות בחירה - הזכות הבסיסית של כל אזרח ואזרחית שמלאו להם 18 שנה להשתתף בבחירות ולהצביע בקלפי. על כל המצביעים להתייצב בקלפי שאליה הם משתייכים עם תעודת זהות כדי לממש את זכותם. מספר בעלי זכות הבחירה מגיע ל־6,788,804 - גידול של 210,720 מצביעים חדשים.
ח חוק בדר־עופר - חוק שחוקק לפני שנים רבות ונקרא על שם יוזמיו, הח"כים אברהם עופר מהמערך ויוחנן בדר מחרות. החוק מעניק יתרון למפלגות הגדולות בחלוקת המנדטים הנותרים לחלוקה לאחר החלוקה הראשונה של המנדטים.
ממ מעטפות כפולות - המעטפות הכפולות היא שיטת ההצבעה עבור אותם בעלי זכות הצבעה שמסיבות מסוימות אינם נמצאים ליד הקלפי המקורית שהוגדרה להם בפנקס הבוחרים. מבין אלה אפשר למנות את חיילי צה"ל המשרתים בבסיסים רחוקים מבתיהם, דיפלומטים ישראלים הפועלים בשגרירויות ונציגויות ישראליות ברחבי העולם, אסירים, מאושפזים בבתי החולים, נשים השוהות במעונות הגנה שונים והחל מהבחירות ה-23 גם שוטרים זכאים להצביע במעטפות כפולות הרחק מבתיהם.
מ מפקחים לטוהר הבחירות - תפקידם להיות נוכחים בכל הקלפיות ולהתריע על מקרים של אירועים חריגים. לאחר נעילת הקלפיות הם יצלמו את כל מהלך ההצבעה.
ס סקרי בחירות - בחודשים שלפני הבחירות נוהגים ערוצי הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות לערוך באמצעות מכוני מחקר סקרי דעת קהל על תוצאות הבחירות. חוק הבחירות קובע כללים ברורים המחייבים את המכונים לציין לכמה אנשים פנו במשאל, כמה נענו בחיוב וכמה סירבו, מהו מרווח הטעות בתוצאות וכד'. בשלושת הימים שלפני הבחירות חל איסור לערוך סקרים.
פ פנקס הבוחרים - פנקס שמפרסם משרד הפנים והכולל את שמות כל בעלי הזכות להשתתף בבחירות.
פ פתק לבן - הפתקים הלבנים בקלפי נועדו לשמש תחליף לפתקי הצבעה של מפלגות שחסרים בקלפי, ועליהם רשאים המצביעים לכתוב את אותיות המפלגה שבה הם תומכים. החוק קובע כי על חברי ועדת הקלפי לפסול פתקי הצבעה שנכתבו עליהם מילים אחרות או קשקושים. בנציגויות ישראל בחו"ל מקבלים המצביעים פתקים לבנים וכותבים עליהם את סימנה של הרשימה שהם תומכים בה.
צ קולות צפים - כינוי לקולותיהם של אזרחים שעד הרגע האחרון שלפני הבחירות עדיין לא החליטו באיזו מפלגה לתמוך. בדרך כלל שיעור הקולות הצפים נע בין 15% ל-25%.
ק קלפי - עשויה קרטון גלי (בעבר הייתה עשויה עץ או מתכת) ומוצבת מאחורי פרגוד באולמות ההצבעה ביום הבחירות. לידה מוצב מגש עם פתקי ההצבעה של כל הרשימות המתמודדות בבחירות. לפני פתיחת תהליך הבחירות, יו"ר כל ועדת קלפי נדרש לפתוח את התיבה מלמטה ולהראות לכל חברי ועדת הקלפי שהיא ריקה. לאחר מכן נועלים את התיבה במנעול מיוחד ופותחים אותה שוב רק אחרי סגירת הקלפיות, ומתחילים בספירת הקולות.
ר רוטציה בראשות הממשלה - הונהגה בארץ לראשונה לאחר הבחירות ב-1984. כשהליכוד והמערך לא הצליחו להקים ממשלה, הן נאלצו להקים ממשלה משותפת שבה כיהן תחילה שמעון פרס כראש הממשלה ולאחר מכן יצחק שמיר, במשך שנתיים כל אחד. אחרי הבחירות לכנסת ה־23 סיכמו נתניהו ובני גנץ על רוטציה בראשות הממשלה, אולם בשל הקדמת הבחירות ההסכם לא התממש. בבחירות לכנסת ה-24 עשו זאת יאיר לפיד ונפתלי בנט. יו"ר ימינה לשעבר כיהן ראשון, אך לאחר שנה בלבד נפלה הממשלה. אמנם השרביט הועבר ללפיד, שמשמש כראש ממשלת המעבר, אך לא דרך הסכם הרוטציה שלפיו יו"ר יש עתיד היה אמור לכהן שנתיים.
ש שידורי תעמולה - הונהגו לראשונה בטלוויזיה ב־1969. על פי חוק הבחירות, כל רשימה שמתמודדת בבחירות זכאית לשבע דקות שידור בטלוויזיה ול־15 דקות ברדיו, כדי לפנות במישרין לציבור ולנסות לשכנע אותו לתמוך בה. כל מפלגה שהיה לה ייצוג בכנסת היוצאת מקבלת תוספת של שתי דקות בטלוויזיה וארבע דקות ברדיו עבור כל חבר כנסת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו