"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לכבוד פורים: התגלה ממצא מהמאה ה-4 בירושלים

הקנקן עם דמות האל המצרי הגרוטסקי בס, נמצא בחפירות בחניון בבירה • בס, גמד מזוקן עם אוזניים בולטות ולשון משורבבת, אמור להרחיק רוחות רעות

,עודכן
מרחיק ומצחיק. האל בס // צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

שבר קנקן, המעוטר בפנים של אל גרוטסקי ומעוות מהתקופה הפרסית, התגלה לאחרונה בעיר דוד ונחשף לכבוד פורים.

שבר הקנקן התגלהבחניון גבעתי בעיר דוד, שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב. זו הפעם הראשונה שכלי כזה נמצא בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים אובאתר כלשהו באזור יהודה. הקנקן עוטר בתווי פנים, מעט מוגזמים, שמהם שרדו שתי עיניים גדולות פעורות, אף, אוזן אחת וקטע קטן מזווית הפה.

פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ציינו כי "כלי חרס מתקופה זו נחשפו בעבר בעיר דוד, אך זו הפעם הראשונה שכלי מהסוג הזה נמצא בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים או באתר כלשהו ביהודה. קנקנים שכאלו מכונים 'כלי בֶס' והם היו נפוצים מאוד בתקופה הפרסית במצרים, ביישובים הפניקים לאורך חופי הלבנט, וכן בפרס. במיתולוגיה המצרית בס הוא האל המגן על הבית ובייחוד על אימהות, נשים בזמן הלידה ועל הילדים. עם הזמן התפתחה דמותו לאל המגן על כל הטוב באשר הוא וכך נקשר גם עם המוזיקה והריקודים. דמותו עיטרה קירות בתים וכלים שונים או נענדה כקמע על הצוואר".

מגן על הבית. דמות האל בס על הקנקן // צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

הארכיאולוגים מסבירים כי האל בס מצויר בכוונה בצורה גרוטסקית ומצחיקה, כמעין גמד מזוקן בעל פנים גדולות, עיניים בולטות ולשון משתרבבת, עטור בכובע נוצות. "דמות נלעגת, גרוטסקית זו, נועדה ככל הנראה לעורר שמחה וצחוק ולהבריח את הרוחות הרעות", הסבירו הארגיאולוגים.

דמותו של בס כאל מגן אומצה, כך נראה, על ידי הפניקים וקמעות רבות בדמותו, כמו גם כלי בס מעוטרים נחשפו בחפירות הרבות ביישובים בני התקופה הפרסית לאורך החוף. שבר הקנקן התגלה בתוך בור אשפה גדול, שהכיל גם שברי כלי חרס רבים נוספים המתוארכים לתקופה הפרסית. כלים וקמעות כאלה נמצאו גם בפרס עצמה, בשושן, בפרספוליס ובערים נוספות, לשם הגיעו ככל הנראה בתקופה זו על ידי אומנים מצרים, שפעלו שם וכחלק מהמסחר הבינלאומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר