עשרות רבות של אתרי עתיקות בירושלים, שבהם מערות קבורה של כוהנים מימי הבית השני, סובלים מהזנחה, מהתפוררות, ממעשי שוד, משריפות ומוונדליזם לאומני. חלק מהמקומות הפכו אפילו לנקודת מפגש של עבריינים ונרקומנים.
מערכת תת קרקעית התגלתה בסמוך לכותל המערבי // צילום ועריכה: יניב ברמן, רשות העתיקות
מחר תתפרסם במוסף "ישראל השבוע" כתבה נרחבת הסוקרת את מצבם של אתרים אלה. זאת, בעקבות מיפוי שערך יוסף שפייזר, דוקטורנט מהחוג ללימוד ארץ ישראל וארכיאולוגיה באונ' בר-אילן וחבר מועצת עיריית ירושלים מתנועת "התעוררות".
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, אשר שפייזר העביר לו את המיפוי, אמר ל"ישראל היום" כי הנושא הוזנח במשך עשרות שנים, אך עכשיו הוא מתכוון להידבר עם רשות העתיקות, כדי לגייס תקציב להתייחסות ראשונית לעניין שהוא, לדבריו, בגדר משימה לאומית.
כך, למשל, מצבן של מערות הקבורה מימי הבית השני בגיא בן הינום שבירושלים, לא הרחק מהסינמטק וממרכז מורשת בגין, קשה במיוחד. חלק מהמערות הפכו למקום מחסה לעיזים ולגמלים, ופולשים גידרו אותן לצורכיהם. במערות אחרות פגע דחפור בחזית לטובת שודדי עתיקות שחפרו את פירי הקבורה בהן, כדי למצוא שם גלוסקמאות ולמכור אותן בשוק העתיקות השחור.
בחלק מהמקומות מתגוללות במערות ובסביבתן עצמות אדם, שהשודדים השליכו במהלך חפירות השוד שלהם. באחד המקומות אפשר היה להבחין בשברי כלי חרס של בקבוקים, שבימי קדם היו מכניסים לתוכם שמנים ובשמים, ומשתמשים בהם במהלך הקבורה כדי להפיג ריחות רעים.
חלק מהמערות הפגומות מעוטרות בעיטורים נדירים של צדפה, גמלונים ורוזטות. מעבר לכך, מצבם של שרידי המנזר הביזנטי, שנחקר ותועד לפני שנים אחדות ביציאה מירושלים לכיוון מעלה אדומים, דומה. מרצפת הפסיפס שבמקום כבר לא נותר הרבה. הבורות ובריכות המים במקום הפכו למזבלות, שאליהן מושלכות גרוטאות ופסולת מסוגים שונים.
שפייזר מגדיר את האתרים "משאב חינוכי ורקע פיזי להבנת ההיסטוריה". לדבריו, "זה אמצעי לביסוס השורשים שלנו כאן. השימור יאפשר חקירה של העבר וגם יעביר את הממצאים לדורות הבאים". שפייזר מציע שבשלב ראשון העירייה, בשיתוף רשות העתיקות, תדאג לפזר שילוט כדי שתושבי העיר יכירו בערך המקומות המדוברים. בשלב ב' יוקצה כוח אדם לפיקוח על אתרי העתיקות הללו ולניקיונם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו