פערי השכר ליוצאי אתיופיה מצטמצמים - אך השיוויון עוד רחוק | מחקר

מחקר חדש של משרד העבודה מצביע על התקדמות משמעותית בשילוב יוצאי אתיופיה בשוק התעסוקה. שיעורי התעסוקה בקרב נשים וגברים הגיעו לכ-80%, בדומה לאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית. עם זאת, מהנתונים עולה כי עדיין קיימים פערים משמעותיים בשכר, בהשכלה ובאיכות המשרות. בעוד שנשים מהדור השני מציגות התקדמות ניכרת, בקרב הגברים הפערים כמעט שלא הצטמצמו.

יותר משלושה עשורים לאחר גלי העלייה הגדולים מאתיופיה, וההשתלבות בשוק העבודה הישראלי רושמת התקדמות משמעותית. המחקר החדש של משרד העבודה, שבחן את נתוני התעסוקה בשנים 2014-2025, מצביע על עלייה עקבית בשיעורי התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה, שהגיעו כאמור לכ-80% בקרב נשים וגברים - שיעורים הדומים לאלה של כלל האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית.

הדרך לשיוויון עדיין ארוכה

אלא שהנתונים מצביעים גם על תמונה מורכבת יותר: למרות שהכניסה לשוק העבודה השתפרה, הדרך לשוויון בתעסוקה איכותית עדיין ארוכה. יוצאי אתיופיה עדיין סובלים מפערים בהשכלה, בייצוג במקצועות הדורשים מיומנות גבוהה ובאפשרויות להשתלב בענפים המציעים שכר גבוה.

המחקר, שנערך עבור משרד העבודה על ידי ארנון ברק ונחמיה רוזנפלדר, בחן את השתלבות בני ובנות הקהילה בשוק העבודה תוך הבחנה בין הדור הראשון, שנולד באתיופיה, לבין הדור השני, שנולד בישראל. לפי נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס, בשנת 2025 עמד שיעור התעסוקה של יוצאות אתיופיה על 79%, ושל הגברים על 80%. לשם השוואה, בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית עמדו השיעורים על 80.6% אצל נשים ו-82.7% אצל גברים.

בשנת 2021 היה השכר הממוצע למשרת שכיר בקרב יוצאי אתיופיה נמוך ב-5,800 שקלים מזה של יתר השכירים היהודים (פער של כ-44%)

אחד הממצאים הבולטים במחקר נוגע להבדלים בין הדורות. בעוד שבקרב ילידי אתיופיה ניכרים עדיין חסמי השכלה, שפה והסתגלות, הדור השני - שגדל בישראל והתחנך במערכת החינוך המקומית - מציג שיפור משמעותי בחלק מהמדדים. עם זאת, השיפור אינו אחיד בין נשים לגברים.

הנשים הציגו התקדמות ניכרת: בשנים 2023-2025 שיעור בעלות ההשכלה הגבוהה בקרב נשים ילידות אתיופיה עמד בממוצע על 15%, לעומת 54% בקרב נשים מהאוכלוסייה היהודית הכללית (שיעור הנמוך פי 3.6). לעומת זאת, בקרב נשים ממוצא אתיופי שנולדו בישראל הגיע שיעור בעלות ההשכלה הגבוהה ל-22% - פער של פי 1.5 בלבד לעומת נשים צעירות מהאוכלוסייה הכללית.

לא חל שיפור

אצל הגברים התמונה מדאיגה יותר: שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בקרב ילידי אתיופיה עמד על 17%, ובקרב הדור השני אף ירד ל-10%. מדובר בשיעור הנמוך פי 2.5 מזה של גברים צעירים יהודים שאינם חרדים - נתון המעיד על כך שבניגוד לנשים, אצל הגברים כמעט שלא חל שיפור יחסי בהשכלה הגבוהה בין הדורות.

הפערים באים לידי ביטוי גם בסוג המקצועות שבהם מועסקים בני הקהילה. בשנים 2023-2025 רק 17% מהמועסקים שנולדו באתיופיה עבדו בעבודות הדורשות מיומנות גבוהה, לעומת 62% באוכלוסייה הכללית. בקרב ילידי ישראל ממוצא אתיופי כבר הגיע השיעור ל-28%, כך שהפער הצטמצם מפי 3.6 בדור הראשון לפי 1.9 בדור השני. עם זאת, גם בקרב הדור הצעיר עדיין מדובר בפער ניכר.

גם נתוני השכר מהשנים הקודמות ממחישים עד כמה ההתקדמות בשיעורי התעסוקה לא בהכרח מתורגמת לשוויון כלכלי. לפי נתונים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2021 היה השכר הממוצע למשרת שכיר בקרב יוצאי אתיופיה נמוך ב-5,800 שקלים מזה של יתר השכירים היהודים (פער של כ-44%). הפער נבע בין היתר מייצוג נמוך בענפים המשלמים שכר גבוה, לצד פערי שכר בתוך הענפים עצמם.

גם הכנסת משקי הבית ממחישה את הפער: לפי נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2019-2021, ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו של משק בית בכלל האוכלוסייה עמדה על 19,916 שקלים, לעומת 15,285 שקלים בקרב יוצאי אתיופיה - פער של כ-30%.

התעסוקה נפגעה עקב המלחמה

המחקר מצביע גם על הבדלים במצב התעסוקה בין נשים לגברים ובין אזורי הארץ. בקרב הדור השני, שיעור התעסוקה של הגברים נפגע במיוחד במהלך מלחמת "חרבות ברזל" וירד מתחת ל-70%. לפי החוקרים, גברים צעירים ממוצא אתיופי רגישים במיוחד לזעזועים במשק. לעומת זאת, בקרב הנשים מהדור השני נשמרו שיעורי תעסוקה גבוהים יחסית.

המחקר מצביע על חסמים נוספים המקשים על השתלבות בתעסוקה איכותית, בהם פערים בהשכלה, היעדר מיומנויות תעסוקתיות, מחסור ברשתות קשרים מקצועיות, קשיי שפה ודעות קדומות מצד מעסיקים

גם למקום המגורים יש השפעה: שיעורי התעסוקה של יוצאי אתיופיה המתגוררים במחוזות המרכז ותל אביב אינם נופלים מאלה של האוכלוסייה הכללית. לעומת זאת, ביתר אזורי הארץ נמצאו פערים - שיעור התעסוקה בקרב נשים שנולדו באתיופיה עמד על 72%, ואילו בקרב גברים מהדור השני הוא הסתכם ב-66%.

לצד הנתונים, המחקר מצביע על חסמים נוספים המקשים על השתלבות בתעסוקה איכותית, בהם פערים בהשכלה, היעדר מיומנויות תעסוקתיות, מחסור ברשתות קשרים מקצועיות, קשיי שפה ודעות קדומות מצד מעסיקים. יותר ממחצית מיוצאי אתיופיה מתגוררים ביישובים המשתייכים לאשכולות חברתיים כלכליים נמוכים, לעומת כ-30% בלבד בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית.

במשרד העבודה מבקשים להתמודד עם הפערים באמצעות שני מיזמים משותפים שנחתמו בסוף חודש מאי, בהיקף של 14 מיליון שקלים בשנה. המיזם הראשון, בשיתוף עמותת "טק קריירה", נועד להרחיב את שילוב יוצאי אתיופיה בענף ההייטק באמצעות חשיפה ללימודים טכנולוגיים, הכשרות מתקדמות, נטוורקינג וסיוע בהשמה. המיזם השני, בשיתוף עמותת "עולים ביחד", מתמקד בליווי אישי וקבוצתי, בפיתוח כישורים רכים ומיומנויות תעסוקתיות, ובעבודה מול מעסיקים להגדלת הייצוג בתפקידי ניהול.

"נפעל להסרת החסמים"

שני המיזמים פועלים מכוח החלטת ממשלה 3243, שנועדה לקדם את שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בשוק העבודה, בענפי הטכנולוגיה, בלימודים הגבוהים ובתפקידי ניהול בכירים.

רובי שמש, מנכ"ל משרד העבודה, מסר: "הנתונים מצביעים על הישג משמעותי בשילוב יוצאי אתיופיה בשוק העבודה הישראלי. לצד השילוב בתעסוקה, אנו חותרים להבטחת תעסוקה איכותית, מתגמלת ובעלת אופק קידום. השיפור המשמעותי בקרב הדור השני מעיד על פוטנציאל ההתקדמות, אך הפערים שנותרו בהשכלה ובמקצועות עתירי מיומנויות מחייבים המשך עשייה ממוקדת. משרד העבודה ימשיך לפעול להסרת החסמים, לפיתוח מיומנויות וליצירת הזדמנויות שוות, מכיוון ששוויון הזדמנויות אמיתי נמדד לא רק בכניסה לשוק העבודה אלא גם ביכולת להתקדם ולהצליח בו".