מאיר ביטון, בעלי יקב במושב אביבים
"אם המצב לא ישתנה, אצטרך לעזוב"
מאיר ביטון, בעלי יקב אביבים במושב אביבים, מנהל עסק משפחתי בן ארבעה דורות, במרחק של פחות מ־400 מטר מגבול לבנון. לפני אוקטובר 2023 פעל היקב במלוא העוצמה - כ־3,500 מ"ר של פעילות וכושר ייצור של כ־60 אלף בקבוקים. מאז נפגע ארבע פעמים, ובמארס 2024 נשרף כליל. "אנחנו עדיין במלחמה - ואין אצלנו הפסקת אש", הוא מדגיש.
לצד האיום הביטחוני, ביטון מתמודד עם בירוקרטיה כבדה להקמת היקב החדש. "אני כבר שנה וחצי בתוך מאבק מול ועדה ומהנדס ש'מנותקים מהקרקע'", הוא מתאר, "זה לא פשוט, אבל אני בן אדם שלא יודע לוותר. אני יודע בדיוק מה אני רוצה, ואני אצליח לבנות את העסק".
בעקבות מבצע שאגת הארי ספג בעל היקב מכה נוספת, ובחג האחרון, כשהמלחמה מול איראן נעצרה אך האש בצפון לא נבלמה, יותר מ־70% מההזמנות שקיבל בוטלו. לפני כשלושה שבועות ביטון קיים שיחה קשה עם ראש המועצה. "אמרתי לו שאם הוא לא ייכנס לעובי הקורה אני איאלץ למכור את כל המשק, את כל מה שיש, להפסיק את הפעילות ולעזוב", אמר. נכון לכתיבת שורות אלו ביטון מחכה להחלטת הוועדה באשר לסיוע.
להסדר עם רשויות המס הוא הגיע, אך להקמת היקב מחדש דרושים 15-12 מיליון שקל. בינתיים הוא מפעיל אתר זמני כדי לשמור על המקום חי. "אני לא רואה שהעסק יפרח מחדש בקיץ הקרוב", הוא אומר, "אבל אני מאמין שבסוף יהיה שלום וגבול פתוח. אני מקווה שבקיץ הבא נוכל להתחיל את הפעילות מחדש".
משפחת לוי, משכירה וילות וג'יפים בקיבוץ דפנה
"מספיקה אזעקה אחת - ואנחנו בידיים ריקות"
בקיבוץ דפנה, 30 מטר בלבד מהנחל, עומדות שתי הווילות של משפחת לוי מוכנות לאירוח משפחות עם ילדים. לצידן ממתינים הג'יפים והריינג'רים לטיולים בשטח בהדרכת האב. המקום ערוך ומזמין - אך בחודשים האחרונים שורר בו שקט כבד בשל הפחד של התושבים להגיע לאזור.
העסק המשפחתי חזר לפעילות ביוני אשתקד, לאחר תקופת פינוי, והצליח למלא את הווילות עד פברואר. "היתה תפוסה מלאה והתפרנסנו", הם מספרים, "אבל כשיש מלחמה אנחנו כבר לא עובדים".
האתגר המרכזי הוא פשוט: לקוחות. "אם לא מכניסים אורחים ביום חמישי ומוציאים אותם בשבת - אין לנו הכנסה", הם אומרים. "הכל מוכן - תחזוקה, ניקיון, אנחנו עושים הכל בעצמנו, אבל האנשים פוחדים להגיע לעמק החולה". בשבוע שעבר ביטלה משפחה גדולה את ההזמנה יום לפני ההגעה, בשל אזעקה שהופעלה במרחב. "מספיקה אזעקה אחת - ואנחנו נשארים בידיים ריקות", הם אומרים בצער אך בהבנה.
נכון לכתיבת שורות אלו משפחת לוי עדיין לא קיבלה סיוע מהמדינה. "אנחנו מחכים לפיצויים כמו כולם", הם מספרים, "אבל מה שבאמת חשוב לנו זה הביטחון. לא צריכים טובות של אף אחד, רק שיהיה שקט ואנשים ירגישו בנוח לבוא".
לקראת חודשי הקיץ, שיא העונה, במשפחה יש חשש שהם לא יעבדו קיץ שלישי בארבע השנים האחרונות בשל "הפסקת האש", אך מנגד המושג "קריסה" לא בא בחשבון. "אנחנו תמיד נמצא פתרון, ואנחנו עובדים קשה. אנחנו מאמינים גם בעם ישראל שיגיע ויתמוך כשקשה".
משפחת לוי מבקשת לשלוח מסר: "תגיעו לצפון, תמכו בעסקים צפוניים, ממש עכשיו, דווקא עכשיו. אפשר להגיע לעסקים בגליל ובגולן - אנחנו מחכים לכם".
ליאת כהן, בעלת המסעדה "מפגש על ההר" בזרעית
"הכל תקוע. כל יום אני זורקת סחורה"
ליאת כהן, בעלת מסעדת "מפגש על ההר" במושב זרעית, אינה מסתירה את חששותיה לקראת הקיץ. לאחר שהשקיעה מאות אלפי שקלים בפתיחה מחדש של העסק היא חוששת שהמצב הביטחוני יפגע דווקא בחודשי השיא - ואין בה אופטימיות ש"הפסקת האש" תחזיק מעמד.
ליאת מנסה להחזיר לחיים את המסעדה שהקימה לפני 14 שנה. הבית שלה נפגע פעמיים במהלך המלחמה ואינו ראוי למגורים. היא שוכרת דירה צנועה בנהריה ועולה מדי יום למושב כדי להפעיל את העסק, תוך שהיא דואגת לבנה הלוחם המשרת בגזרת עזה. עד המלחמה, היא אומרת, העסק פרח. "בקורונה פתחתי גם מכולת. ואז באה המלחמה - סגרנו לשלוש שנים. רק לפני חודשיים חזרתי לפעילות, בעיקר בגלל החיילים שלא היה להם איפה לאכול".
המציאות כיום קשה. לדבריה, באזור אין תושבים, והאזור כולו שממה: "זה לא מה שהיה לפני אוקטובר 2023, ואני לא יודעת אם זה יחזור בכלל", היא אומרת בצער. כרגע היא מפעילה רק את המטבח והמכולת לטובת החיילים המשרתים. שיפוץ המקום תקוע, ולדבריה שום קבלן לא מוכן לעלות צפונה, או דורש מחירים מוגזמים: "אני משקיעה חצי מיליון שקל מכיסי, וכל יום זורקת סחורה".
על הסיוע מהמדינה והרשויות היא אומרת בכאב כי לא קיבלה שקל. "סיוע? בדיחה. צחקו עלינו בעיניים. אין מענקים לעסקים שחזרו, אין פיצויים על הבית, לא שכירות, לא כלום". ליאת קוראת למנהיגים, ובפרט לראש הממשלה נתניהו, לבוא ולראות את המצב בעיניים, את המצב של האנשים "שעושים הכי הרבה למען המדינה הזאת". היא שולחת אזהרה ברורה: "העסקים הקטנים בצפון חיוניים - אנחנו נשארים פה ומשרתים את החיילים. בלי תמיכה אמיתית נקרוס".
יאיר בלאושטיין, בעלי "עולם של דלעות נוי" במושב בצת
"משפחות לא מגיעות, קבוצות בוטלו"
במושב בצת, צמוד לראש הנקרה, שוכן מרכז המבקרים "דלארט - עולם של דלעות נוי". יאיר בלאושטיין, בן 50, מנהל אותו כבר עשור. הוא מגדל דלעות נוי כחומר גלם טבעי לאמנים, מוזיקאים ומעצבים, ומוכר גם אמנות. העסק מארח משפחות, קבוצות וסדנאות.
"בקיץ רגיל, לפני אוקטובר 2023, היו כאן קבוצות גמלאים לטיולים, משפחות בחופש הגדול ויותר מכירות אונליין. הכל היה יותר חי", הוא נזכר. לאחר שנה וחמישה חודשים של פינוי בלאושטיין חזר.
אך השלכות שאגת הארי והמאבק הנוכחי מול חיזבאללה הורידו את הפעילות שוב לאפס. "כבר שלושה וחצי חודשים המקום סגור, משפחות לא מגיעות, קבוצות בוטלו עד סוף יוני לפחות. יש לנו נפילה של בערך 90% בהכנסות, העסק כמעט הושבת לגמרי", הוא אומר ומציין כי קבוצה אחת ביטלה לו ברגע אחד אוטובוסים שלמים.
העסק, הוא מסביר, למעשה תלוי בשהייה של משפחות וקבוצות מטיילים בבתי האירוח למיניהם ברחבי הצפון. במצב הנוכחי, כאמור, כל המקומות הללו ריקים מאדם, והעסק שלו כמעט לא זוכה למבקרים.
בלאושטיין לא אופטימי לגבי הקיץ הקרוב, "גם אם תהיה הפסקת אש אמיתית ובלי המונח המגונה 'טפטופים'. קודם כל, לדעתי לא תהיה הפסקת אש, אבל מהניסיון שלנו גם אחרי החזרה בפברואר 2025 לקח לאנשים שלושה־ארבעה חודשים עד שחזרו עם ביטחון. הקיץ הזה כמעט אבוד", הוא מבהיר, "אנחנו צריכים שקט רצוף ואיזשהו הישג מדיני שיבטיח את השקט הזה, ואז אולי לקראת החגים המצב ישתנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו