יוקר המחיה מגיע גם למתים: חברות קדישא מבקשות להעלות את מחירי הקבורה

הצעת המשרד לשירותי דת להעלות את מחירי חלקות הקבורה בעשרות אלפי שקלים פורסמה היום להערות הציבור, ומעוררת סערה. בזמן שחברות קדישא ברחבי הארץ מבקשות לייקר את מחיריחלקות הקבר, מתנגדי המהלך טוענים כי חלק מהחברות נהנות מעודפים תקציביים של מיליוני שקלים ומשכר בכירים גבוה במיוחד, כך עולה מטיוטת הצו שפרסם המשרד לשירותי דת ומנתונים שהציג ארגון “עתים”.

לפי טיוטת הצו, חברות קבורה בעשר ערים ברחבי הארץ ביקשו להעלות את מחיריחלקות הקבורההנרכשות “מחיים”, כלומר כאשר אדם רוכש לעצמו חלקת קבר עוד בחייו. ההעלאות המבוקשות נעות בין 3,500 ל־21,500 שקלים לחלקה, בהתאם לעיר ולחברת הקבורה.

בין החברות שביקשו את ההעלאות הגבוהות ביותר נמצאת חברה קדישא תל אביב, שביקשה להעלות את המחיר בכ־16 אלף שקלים לחלקה, לצד עודף תקציבי שנתי של כ־68 מיליון שקלים. לפי הנתונים שהציגו המתנגדים למהלך, שכר הבכירים בחלק מהחברות נע בין עשרות אלפי שקלים ועד כ־200 אלף שקלים בחודש. גם חברות קדישא בירושלים, ראשון לציון וחיפה ביקשו העלאות משמעותיות, לטענת המתנגדים למרות עודפים תקציביים ושכר בכירים גבוה.

בארגון “עתים”, הפועל בין היתר להסדרת תחום הקבורה בישראל, מותחים ביקורת חריפה על המהלך וטוענים כי הציבור נדרש לשלם יותר עבור שירות שאמור להיות ציבורי ונגיש.

עו״ד אוהד וייגלר מארגון “עתים” הסביר בשיחה עם “ישראל היום” כי החוק כיום מבדיל בין רכישת חלקת קבר לאחר פטירה לבין רכישת חלקה “מחיים”. לדבריו, בעוד שלאחר פטירה אין מגבלה על המחירים שחברות הקבורה יכולות לגבות, ברכישה מחיים החוק קובע תקרת מחיר מקסימלית בהתאם לעיר ולחברת הקבורה.

וייגלר הסביר כי בהתאם לחוק, חברה קדישא רשאית לפנות לשר לשירותי דת ולבקש העלאת מחירים אם היא מציגה תחשיב כלכלי שמצדיק זאת. עם זאת, לטענתו ברוב המקרים אין מדובר בחברות שנמצאות בגירעון או בקושי כלכלי.

“יש כאן מקרה קלאסי שאין בו שום גירעון”, אמר. “לא מדובר בשירות ציבורי שלא מצליח להחזיק את עצמו”.

לטענתו, אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא חברה קדישא תל אביב. “המנכ״ל של חברה קדישא תל אביב מרוויח 200 אלף שקלים בחודש”, אמר. “חברה קדישא תל אביב סיימה את שנת 2024 בעודף תקציבי של עשרות מיליוני שקלים”.

וייגלר טוען כי במקום להפחית מחירים או לשפר את השירות, חלק מהחברות מבקשות להגדיל את ההכנסות על חשבון הציבור.

“עמותות לא אמורות לפעול כדי למקסם רווחים”, אמר. “אם אתה רואה שאתה מסיים כל שנה עם עודפים תקציביים, צריך להוריד מחירים, לא להעלות אותם”.

מעבר למחירי הקבורה עצמם, ב”עתים” מזהירים גם מהשפעה רחבה יותר של הרחבת בתי העלמין באזורי הביקוש במרכז הארץ. לדבריו של וייגלר, בתי העלמין המדוברים תופסים שטחים עצומים בלב אזורי מגורים ומונעים בניית דירות חדשות. “במקום לבנות שם בניין, סוגרים דונמים שלמים לתמיד. יש לזה השפעה ישירה על מחירי הדיור”, אמר.

עוד טוענים בארגון כי המשרד לשירותי דת מאמץ בפועל את עמדות חברות הקבורה ופועל לטובת האינטרסים שלהן. “זה מה שנקרא ‘שבי רגולטורי’”, אמר וייגלר. “כשהרגולטור בעצם מאמץ לחלוטין את נקודת המבט של הגורם שעליו הוא אמור לפקח”.

במשרד לשירותי דת צפויים לבחון בתקופה הקרובה את ההערות הציבוריות שיוגשו בנוגע לטיוטת הצו, ולאחר מכן להחליט האם לאשר את העלאות המחירים המבוקשות.