אחרי אימונים מפרכים שהתקיימו לא פעם החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה המאוחרות, דגלני יום העצמאות עתידים לעלות הערב (שלישי) על הבמה המרכזית בהר הרצל, שם יתקיים טקס המשואות ה-78 למדינת ישראל – זה שמסמל את המעבר הקשה שבין הזיכרון הלאומי לשמחה הישראלית.
בין הדגלנים והדגלניות, אשר מהווים את אחד הסמלים המפורסמים ביותר של ערב העצמאות, יצעדו גם לוחמת מג"ב שעלתה בגיל שנה ארצה יחד עם אמה החד-הורית ועם ארבעת אחיה, וכן שוטר שיצא בשבת השחורה להילחם במחבלי החמאס באופקים יחד עם גיסו, כשבאמתחתו אקדח עם מחסנית בת 15 כדורים בלבד, ולאחר מכן נפצע.
"לעולם לא אשכח את המראה של האדם המבוגר שפשוט התרסק מולי בבית החולים", פותח רב-סמל ראשון קובי טל, מדריך במכללה הלאומית לשוטרים שנבחר להיות דגלן מטעם המשטרה. "זה היה אחרי שנלחמנו באופקים, ולא הבנתי מה קרה לו. ניגשתי אליו, שאלתי אותו מה קרה. הוא התחיל להתייפח ואמר שחטפו את הבת שלו על אופנוע ושראה זאת בתיעודים שהופצו. לימים, הבנתי ששוחחתי עם אביה של נועה ארגמני".
השוטר שנפצע ב-7.10: סיפורי דגלני המשואות // לידור סולטן, יוני ריקנר, גיא סאלם
"צעקות ויריות בכל מקום"
את השבת השחורה באוקטובר 2023 אין צורך להזכיר לקובי. אז, נסע לבקר את משפחתו שמתגוררת באופקים לכבוד החג השני. "התעוררתי שם לאזעקות, ובהתחלה כמו כולם לא הבנו באמת מה גודל האירוע", הוא נזכר.
"אחרי מעט זמן, דרך ערוצי טלגרם ותיעודים שהופצו ברשתות החברתיות, הבנו שיש משהו מעבר לעוד סבב. יחד עם אח של גיסי שמשרת בשירות ביטחון גם הוא, יצאנו על אזרחי לשכונת מישור הגפן, כשיש לנו אקדח עם מחסנית אחת ו-15 כדורים". בשכונה, שבדיעבד גילו שהפכה לזירת מלחמה, הצטרפו אל צוותים משטרתיים שיצאו להגן על התושבים.
"הגענו לשכונה ומיד נכנסנו לזירת היריות. ראינו ששאר השוטרים עם ציוד מלא, מתחילים לנהל לחימה על הבית של רחל. היו צעקות ויריות מכל מקום, סיטואציה כאוטית שלקח לנו זמן לעכל אותה. התחלנו לבצע סריקות באזורים שסמוכים לזירה המרכזית, ועלינו לבניין שתושבים צעקו לנו מהחלונות שיש בו חייל פצוע".
יחד עם אזרח חמוש שהצטרף אליהם, נכנסו השלושה אל הבניין, בו סברו שממתין מחבל חמאס. במהלך הפשיטה נפצע קובי במרפק, ולאחר חילוץ מוצלח של החייל הפצוע הצטרף שוב אל השוטרים.
"באותו הרגע ראיתי את גופותיהם של שני שוטרים, מכרים שלי מהילדות", מספר בכאב. "פינינו את הגופות לאזור סטרילי כדי שהרבנות וכל להעניק להם כבוד אחרון, אלה תמונות שחרוטות אצלי עד היום". לאחר מכן, התפנה לבית החולים סורוקה. "אני ממתין לטיפול ורואה אנשים יחפים, מלוכלכים, שמבקשים ממני להתקשר להורים שלהם ואני לא מבין למה". רק בדיעבד, התברר שמדובר בשורדי מסיבת ה"נובה" שהתפנו לבית החולים.
"זו שליחות - לא כקלישאה"
את ההחלטה להתמיין להיות דגלן בטקס המשואות הממלכתי קיבל קובי כבר לפני שנים מספר. "לפני כמה שנים ביקשתי להתמיין, אבל זה לא הסתדר", הוא מחייך. "השנה זה עבד לי. גם אז ובטח היום, אחרי תקופה ארוכה של מלחמה ובמהלך מבצעים מול איראן, אני רואה בכך שליחות ולא כקלישאה", מרצין.
"אני מייצג את משטרת ישראל, לא את קובי. אני מייצג את השוטרים והשוטרות שבחיים, וגם את אלה שלצערנו לא ונפלו במהלך מילוי תפקידם. לעמוד על הבמה המרכזית של המדינה ולייצג אותם ואת הארגון זה כבוד עצום. מכאן", הוא מוסיף, "המסר שלי הוא שנצליח לשמור על אחדות מסוימת ושנפזר אהבת חינם. זה המתכון שלנו להצלחה וזה מה שתמיד ידענו לעשות".
"מייצגת קודם כל את אמא"
גם עבור סמ"ר מרים בליינש טקלה, לוחמת בגדוד "גדעון" במג"ב איו"ש, ההשתתפות בטקס כדגלנית מהווה גאווה עצומה, ואת תרגילי הסדר שהיא כבר זוכרת בעל פה היא מקדישה לאמה, ניגסטה. "אני מודה שלא חשבתי בעבר שאני אגיע לכאן, אבל ידעתי מה המקום והטקס מסמלים עבור אמא שלי, שלא מדברת עברית ובכל זאת צופה בטקס בכל שנה מחדש מתוך הזדהות עמוקה עם המדינה", אומרת. "לכן, כשהציעו לי להתמיין אמרתי 'יאללה, למה לא בעצם? זה בשביל אמא'".
לוחמת מג״ב שעלתה לישראל: סיפורי דגלני המשואות // לידור סולטן, יוני ריקנר, גיא סאלם
בין סיורים על גדר ההפרדה למעצרים של שוהים בלתי חוקיים שנכנסים ארצה, מרים מספרת על המשמעות המיוחדת שרואה בהשתתפות בטקס דווקא בתקופה הזו. "מעבר לזה שלא תהיה לי הזדמנות נוספת להיות דגלנית, אחרי שנתיים וחצי של מלחמה הצעידה פה מקבלת משמעות אחרת, חזקה יותר. זו חגיגה של ממש, וזו זכות לעמוד על ההר כלובשת מדים בעת הזו".
אני שואל את מרים על הקשר עם אמה, ניגסטה. בהתרגשות, היא משיבה ש"אמא שלי לביאה. היא 'פייטרית' שלא ויתרה ולא הרימה ידיים לרגע. אני נולדתי באדיס אבבה, וכשהייתי בת שנה אמא שלי החליטה שהיא עולה איתי ועם ארבעה אחים נוספים לארץ, כשהיא לבד. המסע היה מורכב, וכשהיא הגיע לישראל היא לא הכירה שום דבר ובכלל לא דיברה את השפה".
"במשך שנים היא נלחמה כדי שנגדל כמו שצריך, שנתחנך, והיום היא רואה אותנו כהצלחה הגדולה שלה בחיים", מוסיפה. "מעבר לכך שאני מייצגת בטקס את משמר הגבול, אני מייצגת את אמי, שבזמן עלייתה הייתה במקום הנמוך ביותר וכעת היא בשיא כשהיא רואה אותנו, הילדים שלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו