העולם קיווה שזה יהיה הסוף שלנו, ואנחנו פה, עומדים על הרגליים

ערב יום העצמאות 1974. ישראל רק מתחילה לעכל את הטראומה של מלחמת יום הכיפורים. האדמה רועדת תחת רגליה של גולדה מאיר שמגישה את התפטרותה באותו השבוע, קריית שמונה מדממת אחרי אחד מפיגועי הטרור הקשים שידענו: שלושה מחבלים חדרו מלבנון ורצחו 18 ישראלים בבנייני מגורים, ביניהם 8 ילדים שנרצחו בפיג'מות במיטותיהם.

כשצה"ל יצא להשיב מלחמה ופשט על כפרי המרצחים בלבנון, העולם פחות התחבר. ארה"ב, המשענת הגדולה, לא רק שלא הטילה וטו - היא תמכה בהחלטת הגינוי במועצת הביטחון, שבה לא הוזכר אפילו במילה הטבח בקריית שמונה שקדם לתקיפה. אנחנו לבד, פצועים ומגונים, מול עולם שממתין לראות אותנו קורסים.

ערב יום העצמאות 2026. אותם שמיים של 74', אבל מתחתם מציאות הפוכה. חיילי צה"ל נמצאים בלבנון, סוריה ועזה, וגדולי צוררינו הסתלקו כשבנשימתם האחרונה הם הבינו שנצח ישראל לא משקר - הוא מחסל. כשאני עובר בנתב"ג, מטוסי התדלוק האמריקניים שחונים שם הם לא עזרה הומניטרית, אלא חלק ממכונת מלחמה משותפת. לשפשף את העיניים.

הנה אנחנו פה, עומדים על הרגליים

78 ימי עצמאות ידענו. אף אחד מהם לא היה מובן מאליו. כל משבר נראה בזמן אמת כמו סוף העולם, והאמת היא שהעולם ממש קיווה שזה יהיה הסוף שלנו. והנה אנחנו פה, עומדים על הרגליים.

הטעות שלנו היתה בהבנת הפרוצדורה: חשבנו שיום העצמאות הוא טקס של פעם בשנה, שאחרי פטישי הפלסטיק חוזרים לשגרה. הגיע הזמן שנבין: כל יום הוא יום העצמאות. ה' באייר הוא לא תאריך, הוא מצב צבירה.

הוא לא מתחיל משקיעת החמה עד צאת הלבנה. יום העצמאות שלנו התחיל ביציאת מצרים והוא ממשיך בכל בוקר מחדש כשאנחנו מבינים שאף אחד לא יקרע לנו את ים סוף, צריך לעשות זאת ממש בעצמנו. העצמאות היא משימה של 24/7, והיא קורית בכל פעם שחקלאי עולה על טרקטור בגבול, בכל פעם שצעיר מקים סטארט־אפ, ובכל פעם שלוחם פוקח עין במארב.

עצמאות היא גם זיכרון יומי שהדבר המסוכן ביותר עבורנו הוא התמכרות לשקט - פשוט כי זהו הסימן שהאויב מתכונן לסבב הבא.

מגיע לנו לחגוג יחד

אז הנה המלצה אחת לקראת שנת ה־79: להפסיק עם הדרמה. מדינת ישראל היא לא מקום לבעלי לב חלש, אבל היא גם לא מקום לאנשים בלי לב. הכותרות של היום יתחלפו באלה של מחר - אפשר להעביר אותן בחרדה ואפשר להעביר אותן בסיפוק גדול על כך שאנחנו כאן כדי לחוות אותן, יחד.

אמרו פעם על מכבי ת"א שאי אפשר לנצח אותה, אבל היא לגמרי יכולה להפסיד. מדינת ישראל היא בלתי מנוצחת על המגרש כי הנס שלנו הוא בילט־אין: הישראלים. מדובר בקבוצה החכמה, הקטלנית והרגישה בעולם, עם ערבות הדדית שהיא נשק יום הדין שלנו. וזאת בדיוק הסכנה שלנו: האויב מזמן הבין שחזית מול חזית הוא יפסיד, ולכן הוא מחכה שנפנה את היתרונות שלנו אחד נגד השני בחדר ההלבשה. רק אנחנו יכולים להחריב את הבית השלישי שלנו.

זה הזמן לחגוג יחד, בלב שלם, בגאווה גדולה. מגיע לנו. כל יום הוא יום העצמאות, הערב פשוט גם עושים מסיבה.