המעורבות של יהודי צרפת עם ישראל התחזקה דרמטית מאז 7 באוקטובר, ולא רק כתגובה לאנטישמיות הגואה, אלא גם מייסורי מצפון על כך שלא היו בקרבות ומרצון להתגייס, ללמוד, להשתתף ולהיות נוכחים. ביום ראשון האחרון נערך בפריז כנס שעסק כולו בדבר אחד: חיבור צעירי יהדות התפוצות לישראל.
נשיא צרפת עמנואל מקרון מכריז על הכרה במדינה פלשתינית//UNTV
במרכז קהילתי יהודי בעיר, שמיקומו לא פורסם מראש משיקולי ביטחון, התכנסו כ־1,400 צעירים יהודים והוריהם כדי לשמוע, לשאול ולהתלבט סביב תוכניות שמאפשרות להם להגיע לישראל, כל אחד מסיבותיו: לימודים, מכינות, שירות צבאי ולאומי, התמחות, אקדמיה וקריירה.
ריבוי המשתתפים הפך את האירוע, למעשה, לכנס היהודי הגדול ביותר שנערך בצרפת בשנים האחרונות - בעיקר בזכות הצורך הרחב שהוא שיקף בתוך הקהילה עצמה: הרצון להתחבר לישראל דווקא בתקופה שבה הזדהות כציונים מחוץ לישראל הפכה מורכבת יותר.
האבטחה במקום היתה נוכחת, אך לא חריגה. עבור יהודי פריז, העובדה שמיקום הכנס לא פורסם בפומבי אינה יוצאת־דופן. גם האנטישמיות, למרבה הצער, אינה תופעה חריגה בחייהם. זו מציאות מוכרת שנמצאת ברקע היומיומי כבר שנים, עוד הרבה לפני 7 באוקטובר, אך עבור רוב המשתתפים בכנס זה לא היה הגורם המרכזי להגעה. "אנחנו רגילים לחיות עם זה", אמר אחד ההורים, "אבל לא באנו לכאן מתוך פחד. באנו מתוך רצון להבין איך ממשיכים להיות מחוברים לישראל".
בסוף זה נגמר בעלייה
מטרת הכנס, כמו גם פעילותו הרחבה של ארגון "מסע" - מיסודן של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל - הן חיבור של צעירי התפוצות לישראל, לשפה, לחברה, להזדמנויות ולזהות. חיבור שהפך משמעותי במיוחד מאז 7 באוקטובר, לנוכח הקושי ההולך וגובר של יהודים בתפוצות להזדהות כציונים במרחב הציבורי.
"מאז אוקטובר 2023 אנחנו רואים קושי אמיתי להיות יהודי וציוני מחוץ לישראל", אומרת לורן ויצמן, אחראית "מסע" בצרפת. "הכנס הזה נועד להגיד לצעירים: אתם לא לבד, יש מקום שבו הזהות הזו היא חלק טבעי מהחיים. אנחנו לא באים לשכנע אף אחד. אנחנו מציגים מסלולים אמיתיים לחיים בישראל, כל אחד לפי השלב שבו הוא נמצא, אבל בצרפת הרבה פעמים זה נגמר בעלייה".
הנתונים מחזקים זאת: כ־70% מהמשתתפים בתוכניות "מסע" בצרפת בוחרים במסלולים שמוגדרים כ־Gap year - שנת ביניים שכוללת מכינות קדם־צבאיות, ישיבות, אולפנים, לימודים לפסיכומטרי וטיולים חינוכיים. יתר ה־30% משתלבים במסלולי פוסט־קולג' כמו התמחות ואולפנים.
גם ברמת ההנהלה הארצית רואים בצרפת מקרה ייחודי. "זו כיום המדינה היחידה בעולם שבה אנחנו רואים עלייה עקבית במספר המשתתפים מאז 7 באוקטובר", אומר מאיר הולץ, מנכ"ל ארגון "מסע". "זה קורה משום שכאן הציונות אינה רק אידיאולוגיה, היא חלק מהדנ"א העמוק של הקהילה היהודית. הגענו לנקודה שבה נאלצנו לפתוח שש או שבע תוכניות חדשות לגמרי, פשוט כי נגמר המקום לכל הצעירים הצרפתים שרוצים להגיע לישראל".
עמנואל (מנו) ציון, ראש משלחת הסוכנות היהודית בארצות דוברות צרפתית, מוסיף כי בניגוד לעלייה ישירה, "'מסע' נותנת לצעירים את ההזדמנות לחיות בישראל כמו מקומיים. ללמוד עברית, לפתוח חשבון בנק, ליצור רשת חברתית ומקצועית עוד לפני ההחלטה הסופית. כשאנחנו רואים שכ־80% מבוגרי התוכניות בצרפת בוחרים בסוף לעלות לישראל, ברור לנו שזו הדרך הטובה ביותר עבורם לא להתחיל מאפס, אלא להגיע כשהם כבר חלק מהחברה הישראלית".
הלגיטימיות להיות ציוני
השיחה עם צעירים והורים במהלך הכנס חזרה שוב ושוב לאותה נקודה: רמת הציונות. "כמעט כל מי שדיברתי איתו חושב ברצינות על ישראל", אמרה אחת המשתתפות. "רבים גם על עלייה וחלקם כבר בגיל 15".
בועז, תלמיד כיתה י' בן 15 מפריז, הוא דוגמה בולטת לכך. אמנם אני היחיד בכיתה שלי שמדבר על גיוס לצה"ל, אבל זה החלום שלי", הוא אומר. הרצון להתגייס התחזק מאז 7 באוקטובר, לדבריו, אך לא נולד שם: "זה לא מפחד מאנטישמיות, זה רצון להיות חלק, לתרום". אמו, אריאלה, מוסיפה: "זו לא החלטה קלה. יש לנו חמישה ילדים והעלייה מורכבת מאוד, אבל אצלו זו תחושת מחויבות עמוקה".
גם עמנואל מדגיש שהאנטישמיות היא רק חלק מהתמונה. "בצרפת יהודים רגילים לחיות עם אנטישמיות, זה לא חדש. מה שכן השתנה מאז 7 באוקטובר הוא הלגיטימיות להיות ציוני". לדבריו, מאז תחילת המלחמה נרשמה עלייה של כ־150% בהתעניינות בתוכניות הקשורות לישראל. "זה לא רק פחד, זו הבנה שישראל היא המקום שבו הזהות היהודית והציונית יכולה להתקיים בלי התנצלות".
קונדיס, בת 17 תלמידת י"ב, מתכננת ללמוד מינהל עסקים בישראל. "אני רוצה לעזוב עכשיו", היא אומרת. "לא לחכות". אמה, סונרה, מדגישה: "אנחנו יודעים שיש אנטישמיות, אבל זה לא מה שמניע אותנו. אלו אהבה לישראל ורצון להיות חלק".
וזו לא רק ציונות. ישראל נתפסת גם כמעצמת הייטק וטכנולוגיה, עם אפשרויות לימוד וקריירה מהמתקדמות בעולם. אלי, בן 23 סטודנט להנדסה, הגיע לכנס כדי לבדוק אפשרות להתמחות בישראל לאחר התואר בתחום הסייבר. "בישראל יש הזדמנויות שאין פה, ואני גם לא צריך שם להסביר או להסתיר את מי שאני", הוא אומר. "כאן אני לא מרגיש חופשי לדבר על ציונות, ובישראל זה פשוט לא אישיו".
בכנס נכחו גם אנשי חינוך ונציגי שירות לאומי. "אחד הדברים הכי חשובים כאן הוא תחושת הביחד", אומרת מנהלת בית ספר המשתפת פעולה עם "מסע". "זה לא צעיר אחד מול עולם שלם, זו קהילה שלמה בתהליך".
"ישראל היא הבית"
לצד ההתלהבות והציונות, אחד האתגרים המרכזיים שעלו בשיחות הוא הפער הכלכלי. השכר הממוצע והחציוני בצרפת גבוהים משמעותית מאשר בישראל, ועבור משפחות מהמעמד הבינוני הגבוה, המעבר לישראל כרוך בירידה ברמת החיים.
מעבר לכך, עלה גם אתגר מדובר פחות: הקליטה החברתית. לא מעט משתתפים שיתפו בתחושה שישראלים אינם תמיד חמים או סבלניים כלפי עולים חדשים. "המעבר לארץ קשה גם בלי שפה ובלי רשת חברתית", אמר אחד הצעירים. "כשמרגישים שלא תמיד מחכים לך בזרועות פתוחות, זה מורכב עוד יותר".
עמנואל התייחס לכך במפורש. "אם אנחנו רוצים שעולים יישארו ויבנו כאן חיים, אנחנו הישראלים צריכים להיות נחמדים יותר, סבלניים יותר. להבין שהם עושים צעד אמיץ ושקליטה היא לא רק טפסים, אלא יחס".
בסופו של דבר, הכנס לא ניסה לספק תשובות חד־משמעיות, אלא לחזק חיבור. ובמציאות שאחרי 7 באוקטובר, עצם החיבור הזה הפך עבור צעירי יהדות התפוצות לא רק חשוב, אלא הכרחי. ואולי לכן, כפי שאמר אחד ההורים ביציאה, "מה שהכי הפתיע אותי זה לא כמה קשה לעלות, אלא כמה מהם כבר מרגישים שישראל היא הבית".
פרויקט "המיליון ה־11": להעלות מיליון יהודים למדינת ישראל
במוקד הקריאה עומדת יוזמה לאומית נועזת, כזו שלא מסתפקת באמירה ערכית, אלא מציבה יעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה. עלייה המונית אינה רק פתרון אישי ליהודים החיים כיום תחת איום גובר של אנטישמיות בקהילות כמו אוסטרליה, בריטניה, קנדה, צרפת ורוסיה - היא גם הזדמנות היסטורית לעיצוב עתידו של העם היהודי כולו ולבניית חוסן לדורות לחברה הישראלית, לביטחונה ולכלכלתה.
מטרתנו כפולה: לעורר את הציבור בישראל להבנת גודל השעה, ולקרוא לממשלה להתגייס לבניית תוכנית לאומית - בדיור, בתעסוקה, בחינוך ובתשתיות - שתהפוך את החלום למציאות.
"המיליון ה־11" לא יסתפק בסיסמאות. לאורך שנת תשפ"ו נפעל להציף את הדיון הציבורי והפוליטי סביב הפרויקט: בכתבות עומק, במסעות מצולמים, בפרויקטים מיוחדים ובתוכניות עבודה שיוצעו כדי להפוך את החזון לתוכנית לאומית מגובשת.
זו העת להרים את הדגל. המיליון ה־11 הוא יותר מיעד מספרי - הוא הכרעה היסטורית. בערב ראש השנה תשפ"ו "היום" השיק את "המיליון ה־11" - קריאה ציונית רחבת היקף שמבקשת להפוך חזון למציאות: עליית מיליון יהודים למדינת ישראל בעשור הקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו