סכסוכים בערים חרדיות: יוצאים בשאלה גרושים מנותקים מילדיהם

ועדת הצעירים של הכנסת דנה היום (שלישי) במצוקתם של יוצאים ויוצאות בשאלה שהתגרשו, ומאבדים קשר עם ילדיהם שנותרו בחברה החרדית. מהנתונים שהוצגו בדיון עולה כי בשנים 2023-2020 שיעור סכסוכי הגירושין שהוגדרו כקונפליקט גבוה עמד על 66%-55% בערים חרדיות, לעומת 50%-47% בשאר הארץ.

יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה), אמרה כי מדובר בתופעה חמורה שחוזרת על עצמה, וקראה למשרד הרווחה ולשלטון המקומי לקיים שיח יזום עם הקהילה החרדית כדי לצמצם את הפגיעה בילדים ואת תופעת ניתוק הקשר עם ההורה שאינו חרדי.

לזימי התריעה גם מפני טענות שעלו בדיון בדבר השפעה קהילתית ואמונתית על תסקירים של עובדים סוציאליים מהקהילה החרדית, ואף הסתרת מידע מבתי הדין במקרים של גירושין מעורבים.

ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, הצביעה על מעורבות עמוקה של הקהילה בסכסוכים מסוג זה, ועל המתח המובנה בין שמירת אורח החיים החרדי של הילד לבין הקשר עם ההורה שיצא בשאלה.

לדבריה, עמדת משרד הרווחה היא שחשיפה לאורח חיים שאינו חרדי עלולה לגרום לילד בלבול, כעס ופגיעה במעמדו החברתי, אך ארגוני חברה אזרחית טוענים מנגד כי הקשר עם שני ההורים הוא טובת הילד העליונה, וכי ליווי מקצועי עדיף על ניתוק שיוצר נזקים רגשיים ארוכי טווח.

דניאל רז, מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים ציין כי במקרים רבים מועברת הכנת התסקיר לרשות מקומית אחרת כדי למנוע לחצים לא ענייניים.

ליה בן דוד, אם לחמישה ילדים, סיפרה כי נותקה משניים מהם בעקבות החלטות בתי הדין: "אין נזק יותר חמור לילד מאשר להיות מנותק מאמו".

עו"ד נטע קמר, מנהלת תוכנית "צעדים", הציגה נתונים נוספים של משרד הרווחה שלפיהם בשנים 2022-2020, בין 41% ל-20% מהתיקים שהוגדרו כקונפליקט גבוה בערים חרדיות כללו צורך בחידוש קשר עם אחד ההורים - שיעור גבוה משמעותית מזה שבאוכלוסייה הכללית. לדבריה, המשרד התחייב לעגן מדיניות מוסדרת ביחס לחרדים לשעבר בתקנות העבודה הסוציאלית.

משרד הרווחה מסר כי בפברואר 2025 הועברו כ-1.17 מיליון שקל להפעלת הוסטלי חירום ודירות מעבר ליוצאי החברה החרדית. כיום פועלים שני הוסטלים בירושלים ובהרצליה, אך אין בהם רשימות המתנה, והמשרד טוען כי הוא ערוך להרחבת המענים בהתאם לצורך.

עו"ס ארצית לסדרי דין, רויטל כץ-יקותיאלי, הדגישה כי טובת הילד ושמירת הקשר עם שני ההורים הם העקרונות המנחים, והכחישה שמדובר בתופעה מערכתית רחבה.