שני בני קיבוץ ניר עוז: אריה ותמיר היו חקלאים שאהבו את האדמה

זלמנוביץ', בן 86, היה ממייסדי ניר עוז ונחטף בחיים אך נרצח כ-40 יום לאחר מכן בשבי • אדר, בן 38, נפצע קשה מאוד במהלך קרב הירואי שניהל יחד עם חבריו מול המחבלים בקיבוץ, נחטף לעזה ושם מת מפצעיו • 13 חללים חטופים נותרו בשבי

אריה זלמנוביץ', בן 86, ממייסדי קיבוץ ניר עוז שנחטף בחיים אך נרצח בשבי חמאס, הושב אתמול לישראל יחד עם רס"ר (במיל') תמיר אדר, בן 38. משרד ראש הממשלה הודיע כי לאחר השלמת הליך הזיהוי במכון לרפואה משפטית הודיעו נציגי צה"ל למשפחות על השבת יקיריהם.

סרטון החטיפה של אריה זלמנוביץ' // חדשות 12

אריה, המכונה "זלמן", היה אב לשני בנים וסב לחמישה נכדים. כל חייו היה איש אדמה שעסק בחקלאות ובגידולי שדה, והתמחה בגידול חיטה בתנאי הנגב הקשים. הוא היה איש ספר ובעל ידע רחב בהיסטוריה ובידיעת הארץ.

"ראיתי איך הוא נרצח"

חילוץ של חטוף חי שפך אור על מה שעוללו המרצחים לזלמן בשבי. החטוף פרחאן קאדי, שחולץ ממנהרה בדרום הרצועה במבצע מורכב, סיפר כי זמן קצר אחרי החטיפה הועבר לדירה ולא למנהרה, ושם ראה את אחד מחבריו לשבי גוסס למוות, בעוד המחבלים מצלמים זאת.

"מיד לאחר מכן צילמו גם אותי, ואז ראיתי איך הוא נרצח", אמר פרחאן. לימים נודע כי מדובר באריה זלמנוביץ'.

בועז זלמנוביץ' עם אביו אריה ז"ל, צילום: בועז זלמנוביץ'

כ-40 יום לאחר חטיפתו, חמאס פרסם סרטון של 28 שניות שבו נראה זלמנוביץ' שוכב על מיטה, מחובר למוניטור ומתלונן שאינו חש בטוב. בהמשך נראה אריה כשהוא לא זז ועטוף בסדין לבן.

בשבת 7 באוקטובר התעורר זלמן ב-6:29 עם אזעקת "צבע אדום". הוא שוחח כמה פעמים עם משפחתו ועדכן אותם במתרחש. הוא אף הספיק להכין לעצמו כוס קפה, והיא נותרה אחריו בממ"ד כעדות אילמת.

בסביבות השעה 10:00 נכנסו המחבלים לביתו. הם פרצו את דלת הממ"ד, הכו אותו באלה בראשו, כיוונו אקדח לרקתו ונתנו לו לבחור אם למות במקום או להילקח בשבי. זלמן, אף על פי שהיה אדם מבוגר ולא בריא, בחר בחיים והחליט לעלות עם המחבלים על האופנוע בדרך לעזה.

איש שיחה עם ידע נרחב

בפרויקט "שם היו בתים" של "ישראל היום" לציון שנתיים ל-7 באוקטובר, כתבה עליו משפחתו: אשתו רות נפטרה לפני שנים רבות והוא התגורר לבדו. החקלאות הייתה מרכז חייו ועשייתו. זלמן היה איש שיחה עם ידע נרחב בהיסטוריה ובידיעת הארץ והיה לו אוסף בולים מרשים. הוא היה איש עבודה ישר, צנוע, עצמאי, אידיאליסט, ולא הרבה להפגין את רגשותיו. זלמן ראה בקיבוץ את הגשמת חייו ואת ביתו, ובקהילה את משפחתו.

בשבי זלמן הצליח לשרוד בקושי רב ללא תרופות וללא מזון. הוא שהה במחיצתם של כמה חברים מניר עוז וממקומות אחרים. הם חלקו עם המשפחה את סיפור ימיו האחרונים והנוראים, ומשפחתו מקווה שנוכחותם הצליחה להקל לפחות במעט את סבלו ובדידותו.

פרויקט ניר עוז - ביתו של תמיר אדר // גיל קרמר

תמיר היה איש משפחה

תמיר אדר (38), נשוי להדס ואבא לאסף ונטע. דור שלישי בקיבוץ ניר עוז, הנכד הראשון של הקיבוץ.

"הכאב על אבדנו עצום, ההקלה על השבתו גדולה. תמיר חופשי להיקבר באדמתו" כך כתבה הבוקר יעל אדר, אימו של תמיר אדר מניר עוז החטוף חלל שהושב הלילה. "בבוקר זה ליבי כואב ופצוע על הילד המדהים שאיבדתי. מודה על מה שהותיר אחריו ועל מורשתו שעוד תדובר. בבוקר זה ליבי עם עוד 13 משפחות שמחכות ליקירן ואל לנו להשאירן לבד עד שיושב כל אחד מהם לקבורה ראויה ומנוחת עולמים.

כחבר בכיתת הכוננות של ניר עוז, תמיר יצא מביתו להגן על הקיבוץ בבוקר 7 באוקטובר. במהלך קרב הירואי שניהל יחד עם חבריו נפצע קשה מאוד, נחטף ולא שרד את הפציעה. הודעת מותו התקבלה בינואר 2024. סבתו, יפה אדר, נחטפה גם היא ושוחררה מהשבי בעסקת החטופים הראשונה.

יעל ותמיר אדר, צילום: ללא
תמיר אדר ז"ל, צילום: באדיבות המשפחה
יעל אדר, אמו של החלל החטוף תמיר אדר, צילום: אורן בן חקון

תמיר היה איש משפחה, אוהב אדם וטבע, חקלאי ואיש חינוך במקצועו. איש של שיח, בעל ידע רחב כמעט בכל נושא. הוא היה אוהד מושבע של מכבי תל אביב, תמיד מוקף חברים ואהוב על כולם.

היה אדם של טבע, מרחבים, מוסיקה וריקודים. אהב מאוד עופות דורסים ונהג לעקוב אחריהם עם משקפת בזמן העבודה בשדות וגם בטיולים. התרגש בכל בוקר מחדש ממראה הזריחות ואהב לצפות בשקיעה עם הדס והילדים מהשדות של ניר עוז.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר