מצפור לאחי: מאשקלון לגוש עציון - כך מנציחים את חללי המלחמה

חורשת הנופלים באשקלון

גם נקודת תצפית וגם נקודת זיכרון

חורשת הנופלים באשקלון משמשת לא רק אתר זיכרון סטטי, אלא גם מרחב חי של מפגשי שיח, פעילויות חינוכיות וטקסים של הקהילה.

בחורשה ניטעו עצי פרי כמניין בני העיר שנפלו ב־7 באוקטובר ובמלחמה. בכניסה לחורשה יש שלט עם קוד סריקה, המוביל לאתר ייעודי שבו מופיעים שמות הנופלים, תמונותיהם, סיפוריהם והספדים של בני משפחותיהם.

בחורשה, שהוקמה על ידי עיריית אשקלון בשיתוף ארגון הג'וינט, במסגרת פרויקט "משיב הרוח", אפשר להצטופף תחת עצי הפרי וללמוד על הגבורה ועל הסיפורים שמאחורי השמות. בשנתיים מאז הוקמה החורשה ניטעו עוד מאות עצים, לבקשת משפחות שכולות ממערכות ישראל השונות.

לצד הפעילויות החינוכיות בחורשה, הוקמה באשקלון כיכר עירונית שמנציחה את הנופלים. הכיכר יורדת אל הים ומשקיפה לעבר חוף אשקלון, והיא מהווה גם נקודת תצפית וגם נקודת זיכרון.

***

"טיילת חיים" בגוש עציון

"מחברים בין עבר, הווה ועתיד"

בגוש עציון נבנה בימים אלו שביל הנצחה ייחודי בשם "טיילת חיים", ביוזמת בני הנוער של אלעזר. השביל מחבר בין אלעזר ואלון שבות, ויוצר חיבור מרגש בין שני מקורות מים טבעיים, בריכת אלעזרי שבאלון שבות ובריכת עלמ"א שבאלעזר.

הפרויקט נועד להנציח את זכרם של נופלים משני היישובים שנפלו במלחמה. בני הנוער התגייסו לעבודת שטח שכללה ניקוי אזורים, סימון המסלול, הצבת שילוט והכנת פינות ישיבה. מעבר להיבט המעשי, זהו גם תהליך חינוכי וקהילתי שמאפשר לשיח על זיכרון, הקרבה והמשכיות החיים ללוות את העבודה המשותפת.

השביל, העובר בין נופי הרי חברון והמרחבים הפתוחים של גוש עציון, יהפוך למסלול הליכה משמעותי עבור תושבים ומבקרים כאחד. זהו פרויקט שמסמל לא רק את הזיכרון הכואב, אלא גם את התקווה והחיבור בין הקהילות.

השביל אמנם לא שלם עדיין, אך בהחלט אפשר להגיע לבריכות המים. הכניסה לבריכת אלעזרי היא דרך גבעת החי"ש באלון שבות. הבריכה נקראה על שמו של יונתן אלעזרי, שנפל בקרב גבורה ב־7 באוקטובר לצד תושבי העיר אופקים.

בריכת עלמ"א נבנתה לזכר שמונת נופלי אלעזר במלחמה - עברי דיקשטיין, דותן שמעון, אריאל וולפסטל, הלל סעדון, דוד שוורץ, נחמן הרץ ונתנאל פסח, ורינת זגדון, שנרצחה בנובה. כדי להגיע יש לכתוב בווייז "חלקת השחר, בריכת עלמ"א".

***

"קפה איתי", ברחבי הארץ

"הרעיון היה של הבן שנפל"

סרן איתי מאור ז"ל מראש העין, מפקד מחלקה בגדוד 51 בחטיבת גולני, נפל ב־7 באוקטובר כאשר לחם בעשרות מחבלים באזור נתיב העשרה. הוא היה בן 23 בנופלו.

"כשהתחילה המתקפה איתי הוקפץ לאזור נתיב העשרה יחד עם סמל אורי לוקר ז"ל וסמל עמית צור ז"ל", מספר האב אילן על גבורת בנו. "הם החלו לירות, ומהנקודה הזאת לא נכנסו יותר מחבלים, וכך הם מנעו חדירה נוספת לאזור. לאחר מכן איתי והצוות קיבלו הוראה לרדת מהעמדה. הם התחילו לנסוע ואז ראו המוני מחבלים. איתי אמר לנהג לפרוק. הנהג אמר לו שזה מסוכן מדי, אבל איתי אמר לו: 'יש פה יישובים שאנחנו צריכים להגן עליהם'. הם היו שלושה חיילים נגד עשרות מחבלים, והם נלחמו כמו אריות עד נשמתם האחרונה, הצליחו למנוע חדירה מרובת מחבלים, הרגו הרבה מחבלים והצילו אזרחים וחיילים רבים".

בני המשפחה החליטו להנציח את זכרו של איתי באמצעות עגלת קפה. "מדובר בעגלת קפה מסתובבת, כל שבוע במקום אחר", מסביר אילן. "היא בעיקר מחלקת לחיילים קפה ומאפה, שתייה קרה, ברד, ממתקים - והכל חינם לחיילים. פעם בשבוע אני יוצא עם העגלה לבסיסי צה"ל".

הרעיון להנציח את איתי באמצעות עגלת קפה הגיע מאיתי עצמו. "כשהוא היה יוצא הביתה הוא היה דואג לשבת עם החברים ועם האחים שלו לקפה. היו עושים פק"ל קפה. לשבת בלי היסח דעת מסביב, לשבת באמת עם האנשים, ככה בארבע עיניים. לשבת ככה לבד, בטבע, ולשתות קפה, ולדבר ולקחת כל מיני חוויות אחד מהשני. באחת הפעמים שהוא ישב לקפה עם החברים שלו וגם עם אחיו נהוראי באגם בראש העין, הוא העלה רעיון להקים במקום עגלת קפה. הוא אמר להם: 'אם היתה פה עגלת קפה, אז גם היינו מוציאים אנשים החוצה וגם יכולנו לעשות כמה שקלים באותה הזדמנות'.
אחרי 7 באוקטובר החלטנו שאנחנו רוצים להנציח אותו עם העגלה. זו אבידה לא פשוטה למשפחה, אבל אנחנו פחות מתעסקים בחשבונות שמיים ורוצים להתעסק בהנצחה ובמה שמחזק אותנו".