התקיפה בקטאר: מכה מקדימה לאינתיפאדה שלישית

המשמעות של החלטת האו"ם בסוף השבוע, על יצירת נתיב חד-סתרי שיוביל להקמת מדינה פלשתינית, היא מילוי מכל הדלק להתנעת הסכסוך הפלשתיני לעוד שני דורות.

נכון, 142 מדינות הצביעו בעד. אלו מדינות המובלות בידי הדרום הגלובלי, המשתלט על מוסדות האו"ם במטרה ברורה להילחם נגד ישראל ולמחוק אותה מהמפה. החלטה דומה התקבלה באו"ם כבר בסוף נובמבר 1974, כאשר יאסר ערפאת הוזמן לנאום באו"ם כשהוא חגור אקדח. בישראל היו מי שאמרו כי נאומו הזכיר להם את אדולף היטלר. אחד מהם, אמנון רובינשטיין, לא היה בהכרח איש ימין. ב-74' עצרת האו"ם הצביעה לטובת זכותם של הפלשתינים ל"עצמאות לאומית וריבונות" - 89 בעד, 8 מדינות התנגדו, ארצות מערב אירופה נמנעו.

אלא שמציאות העימות שונה. רוב מאלי וחוסיין אגא כותבים בספרם המדובר, "המחר הוא האתמול", כי "המלחמה ריסקה את מה שנשאר מהתנועה הלאומית הפלשתינית". מהלכים מהסוג הזה, שמובילים אישים כמו מקרון וסטארמר בגיבוי סעודי, נועדו לתחזק את הממסד של תהליכי השלום, ממסד שמסרב ללמוד לקח ולהבין שנגמר עידן הפתרון הבנוי על חלוקת הארץ לשתי מדינות.

המציאות בשטח היא של הפיגוע ברמות שבו נרצחו שישה ישראלים. התקיפה של ישראל בקטאר היא קודם כל תגובה מהירה לאירוע הקשה, שנתפס בישראל כיריית פתיחה לאינתיפאדה שלישית. זו האסטרטגיה של חמאס, לאחר שהבינו שישראל מתכוונת ברצינות לכבוש את העיר עזה. אלא שידוע שלא נשאר הרבה מהנהגת חמאס בעזה.

יציאה מהגדר ברמה האסטרטגית

ב"סנדק חלק 2" אומר היימן רות': "לא שאלתי מי נתן את ההוראה. הבלגתי". ראש הממשלה נתניהו החליט לא להבליג, אבל הרבה יותר מזה - הוא כן שאל: "מי נתן את ההוראה". התשובה: הפקודה הגיעה מדוחא, מאותה הנהגת חמאס הכוללת את ח'ליל אל-חיה וחבריו המתים-חיים שמנהיגי אירופה כל כך חרדים לגורלם.

קטאר מעורבת עד צוואר בקרב על עזה ובניסיון להצית אינתיפאדה 3, שפירושה ניסיון של חמאס לגרום לפיצול כוחות צה"ל. להפנות כוחות מהרצועה ליהודה ושומרון על ידי הצתת אינתיפאדה. אלא שמייד אחרי הפיגוע טס צה"ל לקטאר, במה שיכול להיות מוגדר כמכת מנע. ישראל לומדת ומפיקה לקחים. הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי אמר לפני כשבוע כי המסקנה היא שישראל לא יכולה לאפשר לגורמי טרור להתמקם לנו מעבר לגדר.

הטיסה לדוחא, ובכן, היא יציאה מהגדר ברמה האסטרטגית שרוב מוחלט של הפרשנים הביטחוניים מתעלמים ממנה. חלקם אף רוכלים בתיאוריות קונספירציה שלפיהן לנתניהו יש אינטרס אישי, הקשור לקטארגייט, לתקוף בקטאר. ד"ר יואל גוז'נסקי ציין כי התקיפה בקטאר נועדה בין השאר להקרין את שאיפת ישראל להגמוניה אזורית, בלי קשר לסוגיה אם היא הצליחה במאה אחוז או רק בעשרה אחוזים.

מה שמשלים את המטס זוהי ההכרזה במעלה אדומים לקראת סוף השבוע, בנוכחות רה"מ נתניהו ושר האוצר סמוטריץ', שלפיה ייבנו כ-3,500 יחידות דיור בשטח E-1 והרצף הטריטוריאלי של הפלשתינים יבותר בין צפון לדרום.

הפעולה בדוחה זכתה לתגובתו הזועפת של הנשיא טראמפ, אבל דו-קרב הצעקות בינו לנתניהו דווקא מלמד על מידה של קרבה ואינטימיות. זה בוודאי לא מוכר בתחום היחסים בין נשיא ארה"ב לראש ממשלת ישראל. נתניהו לקח על עצמו את התיק כדי לשחרר את טראמפ לפגישה עם ראש ממשלת קטאר. מנהיגים כמו טראמפ נוטים להעדיף מנהיגים אחרים שמקבלים החלטות עצמאיות קשות.

ספרד, פרופ' נתניהו - וניסיון ההלבנה

לעימות של ישראל עם אירופה יש ממד היסטורי אישי. הספרדים חיזרו במרץ לאורך שנים אחרי נתניהו אחר - פרופ' בנציון נתניהו המנוח, שמבחינתם היה חוקר בודד שהפך את ההיסטוריה שלהם.

הוא החוקר הידוע ביותר - יש ודאי גם אחרים - שקיבע את התפיסה שהספרדים הקדימו את הגרמנים הנאצים באיזה ארבע מאות ומשהו שנים, בחיטוט האלים במרכיבי הדם של בעלי תפקידים בדיפ-סטייט של האימפריה. האינקוויזיציה חיסלה נוצרים כשרים גם שלושה דורות אחרי שאבותיהם היהודים התנצרו. זאת היתה תורת גזע: לא חשוב מה אמונתך, חשוב שזורם בעורקיך דם יהודי.

באחרית ימיו ניסו הספרדים לגייס את נתניהו ההיסטוריון שיהיה חבר בוועדת חקירה היסטורית על תפקידה של המלכה איזבלה בגירוש ספרד. יש יסוד סביר לחשוב שהכוונה היתה שגם אם לא לְזַכּוֹת אותה לגמרי, לפחות לעשות לה הלבנה.

היו רגעים שפרופ' נתניהו חשב בתום ליבו שזהו אתגר אינטלקטואלי לחוקר, אבל בסופו של דבר הבין שנוכחותו דרושה לספרדים כדי להעניק לגיטימציה למטרות שאפשר היה לחשוד בהן מראש, והוא סירב.