גילויים חדשים בפרשת התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), קארים חאן, אשר ביקש צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, מעלים טענות שלפיהן קטאר הבטיחה לסייע לחאן - כך עולה מעדות חדשה שפורסמה ב"וול סטריט ג'ורנל".
התובע בביה"ד בהאג מודיע על בקשתו להוציא צווי מעצר נגד בכירים בישראל ובחמאס
חאן, שבשנת 2024 ביקש להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, עשה זאת זמן קצר לאחר שנודע לו כי הוא עצמו עומד בפני האשמות תקיפה מינית. בהמשך יצא לחופשה במאי 2025, ובחודש האחרון החליטה הנהלת בית הדין לקדם הליכים משמעתיים נגדו.
לפי עדות חדשה, ממשלת קטאר הבטיחה לתובע כי "תדאג לו" אם יפעל נגד נתניהו. בהקלטות שנבחנו על ידי ה"וול סטריט ג'ורנל" נשמע גורם המעורב במבצע מודיעיני פרטי, שעל פי מקורות פעל עבור גורם מדינתי שזוהה כקטאר, אומר: "זה היה בהקשר של הוצאת הצו. הוא (חאן) אמר, 'אני רוצה להוציא את הצו, אבל אני מפחד', והם (קטאר) אמרו, 'אם תעשה את זה, נדאג לך'". עוד צוין כי כאשר נשאל האם מדובר ביוזמה של שייח' ספציפי או מדינתית, השיב: "לא, זו המדינה".
התגובה להאשמות
עורך דינו של חאן, מנגד, דוחה את ההאשמות על הסף: "הלקוח שלנו לא קיבל, לא הוצע לו ולא היה מבקש או מקבל שום 'הבטחה' ממדינה כלשהי 'לדאוג לו'". לדבריו, "מעולם לא התקיימו שיחות עם גורמים קטארים לפני הוצאת צווי המעצר". גם שגרירות קטאר הגדירה את ההאשמות כ"בלתי מבוססות", ובבית הדין הביעו "דאגה עמוקה מהטענות הבלתי מאומתות".
העדות החדשה משתלבת בדיווחים קודמים על פעילות של חברות מודיעין פרטיות, שניסו לכאורה לפגוע באמינות המתלוננת נגד חאן. לפי החומר שנבדק, החוקרים דנו באפשרות לקשרים ישראליים או יהודיים של המתלוננת, תוך אמירות כגון: "לא הייתה לה סבתא יהודייה", ואף העלו השערות בדבר "דרכון ישראלי סודי".
במקביל נבדקו גם קשרים אפשריים של גורמים אחרים, בהם תומס לינץ’, הבכיר בבית הדין שדיווח על ההאשמות, והסנאטור האמריקני לינדזי גרהאם. מסמך פנימי טען כי לינץ' "בנה קשרים קרובים עם לינדזי גרהאם", והעלה השערה כי ייתכן שהוא ממלא "תפקיד קישור, אולי מול לובי פוליטי ישראלי". לינץ' עצמו דחה את הדברים ואמר כי מדובר בטענות "מטרידות" ש"חוצות כל קו של התנהלות מקובלת".
"בסיס עובדתי" לטענות
לפי הדיווח, כל ניסיונות האיסוף הללו לא העלו ראיות ממשיות לקשר ישראלי, ואילו המתלוננת עצמה טענה כי מי שניסה להשפיע עליה היה דווקא חאן. המתלוננת העידה כי זומנה לחדרו במלון בניו יורק, שם, לדבריה, כפה עליה יחסי מין. בעדותה באו"ם סיפרה כי הוא אמר לה: "תחשבי על צווי המעצר הפלסטיניים", בניסיון לגרום לה לחזור בה מההאשמות. חאן מכחיש את הטענות.
דו"ח חקירה של האו"ם מצא "בסיס עובדתי" לטענות, וציין כי עדויות "תומכות בגרסתה". פאנל שופטים שמונה על ידי בית הדין, לעומת זאת, קבע כי הראיות אינן עומדות ברף של "מעבר לספק סביר", אך הדגיש כי "העובדות השנויות במחלוקת אינן מפריכות באופן סופי את ההאשמות".
בצל ההתפתחויות, גורמים בבית הדין קבעו לאחרונה כי ייתכן שחאן אכן ביצע עבירה משמעתית, וההליכים בעניינו צפויים להימשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו