מבקרים רבים הגיעו לרמת השרון בית משפחתו של גיורא אבן אפשטיין, "אלוף ההפלות של חיל האוויר", שהלך לעולמו היום (שבת), בגיל 87. הוא הותיר אחריו אשה, שלושה ילדים ושבעה נכדים. ההלוויה תערך מחר בבית העלמין מורשה. בשיחה עם "ישראל היום" מספרים אשתו שרה ובנו גיא על אהבתו לארץ וסיפורו המעורר השראה על הקבלה לקורס טיס.
אשיתו, שרה, סיפרה ל"ישראל היום": "אנחנו נשואים מעל 55 שנה. הכרנו בצבא, אני הייתי פקידת מבצעים של הטייסת והוא היה טייס שבא לעשות קורס הסבה
על מטוסי מיראז'. עברנו את כל המלחמות יחד. במלחמת יום כיפור הוא הפיל סך הכול 17 מטוסים. הוא היה אדם בלי פחד, חדור משימה, ואוהב ישראל".
בנו, גיא, סיפר: "אבא הוא גיבור ישראל, מלח הארץ. סיפור חיים מלא השראה.
הוא נולד בנגבה, בקיבוץ, כבר במלחמת השחרור פינו אותם כילדים כשכל חברי הקיבוץ נלחמו על הקיבוץ מול המצרים. הוא היה ילד ספורטאי, נער מצטיין בכל דבר שהוא עשה. היה תולעת ספרים שאהב לקרוא. הוא קרא ספרים על טייסים במלחמת העולם השנייה, ולכן רצה להיות טייס".
גיא ממשיך ומספר את סיפורו של אביו כשניסה להתקבל לקורס טייס: "כשהוא ניסה להתקבל לקורס טיס חשבו שיש לו משהו בלב, אז לא אפשרו לו, למרות שהוא ניסה ונלחם. אז הוא גנב את התיק הרפואי שלו והוא הלך לצנחנים. אחרי זה הוא הפך להיות מדריך צניחה, היה אחראי על הצניחה החופשית בצה״ל. הוא השתתף פעמיים באליפות העולם בצניחה בשם מדינת ישראל, כשצה״ל שלחו נבחרות לאליפות העולם בצניחה חופשית. הוא גם היה הצנחן הכי טוב בצה״ל. הוא השתחרר מצה״ל וחזר לקיבוץ, אבל בקיבוץ היו צריכים להחזיר אנשים לקבע.
"הוא התנדב לחזור", ממשיך גיא" והוא המשיך להילחם כדי להתקבל לקורס טיס. שלחו את התיק הרפואי שלו לארצות הברית לרופא מומחה, והוא אמר שהוא יכול להיות טייס. הוא סיים את קורס הטיס בתקופה הכי קצרה שמישהו אי פעם סיים, כשנה ומשהו, והוא סיים כמצטיין".
"עדיין השאירו לו בתיק הרפואי סעיף, הרופא שלא רצה לקבל אותו, סעיף שהוא יוכל להיות טייס רק במסוקים", הוא מציין "מצטייני קורס טיס תמיד יכלו לבחור איפה הם יהיו, לאיזה מטוס הם ילכו. אבא ישב אצל עזר ויצמן בלשכה, שהיה מפקד חיל האוויר, והוא אמר שאני לא מסכים לטוס, עד שעזר ויצמן בסוף התייאש ונשבר ושלח אותו להכשרה של מטוסי קרב".
"אבא הפך לטייס קרב והפיל 17 מטוסים, הוא קיבל את אות המופת, אלוף העולם בהפלת מטוסי סילון ואחר כך הוא היה קברניט באל על. כולם העריצו אותו, אבל לא רק בגלל ההישגים אלא בגלל האישיות שלו. הוא היה גם טייס הכי מבוגר, הוא המשיך במילואים עד גיל 59. הוא לא היה מוכן להפסיק לטוס, הוא פשוט אהב לטוס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו