מאז פתיחת מבצע "עם כלביא", הציבור בישראל מוצף במונחים צבאיים, גאופוליטיים וטכנולוגיים שרבים לא שמעו עליהם עד לאחרונה. אולפני החדשות ואנשים שיושבים לצידנו במרחב המוגן משתמשים בביטויים כמו "טילים היפר־סוניים" או "אורניום מועשר" – אבל לא תמיד ברור מה הם באמת אומרים.
חלקם מתארים נשק קטלני, אחרים מסמנים שחקנים בזירה הבינלאומית, ויש גם כמה הפתעות ישראליות. כדי לעשות סדר, ריכזנו את כל המושגים שצריך להכיר – עם הסבר קצר וברור.
דמויות
עלי חמינאי
המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית מאז 1989, המשלב סמכות דתית כגרנד-אייתוללה עם שליטה מוחלטת במערכת הביטחון והחוץ. חמינאי נחשב לדמות שמאחדת בין המחנה המיליטנטי לשמרני, אך בשנים האחרונות ספג ביקורת פנימית על המצב הכלכלי והיד הקשה כלפי מפגינים. הריכוז בידיו של מינוי בכירים, תקציבי משמרות המהפכה והכרעות גרעין הופך אותו לשחקן המרכזי בכל תרחיש הסלמה אזורי.
בני סבטי
חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שהתמחה במשטר האיראני והפך לפרשן מבוקש במהדורות המלחמה האחרונות. הופעותיו הענייניות, בשילוב הומור, גרמו לתקשורת ולאולפני הסאטירה לאמץ אותו כדמות אייקונית במלחמה, ואף זכה לחיקוי ב“ארץ נהדרת” וראיון במגזין סוף שבוע של "ישראל היום".
צביקי טסלר
תת-אלוף (מיל.) וטייס מסוקים בעבר, המשמש כיום כדובר פיקוד העורף בשידורים חיים ומסביר לציבור את ההנחיות תחת אש. בזכות קול נמוך ונוכחות סמכותית כונה “כדור ההרגעה הלאומי” והפך לפנים מוכרות במסכים.
טאקר קרלסון
פרשן שמרני אמריקאי בולט המזוהה עם גישת “אמריקה תחילה” והסתייגות ממעורבות צבאית ממושכת. בתפקידו כמוביל פודקאסט ותוכנית רשת הוא מבקר חריף של סיוע אמריקאי נרחב לאוקראינה ושל אפשרות התדרדרות למלחמה ישירה מול איראן או סין. קרלסון מניע שיח ציבורי רחב בתוך המפלגה הרפובליקנית על מחיר “מלחמות לנצח”.
מסעוד פזשכיאן
נשיא איראן מאז יולי 2024, רופא לב במקצועו ופוליטיקאי רפורמיסט שנבחר אחרי מותו הפתאומי של ראיסי. פזשכיאן דוגל בהקלות חברתיות ובהחזרת הסכם הגרעין, אך בימים אלה נאלץ לאזן בין לחץ הרחוב לבין משמרות המהפכה הניציים. בעימות הנוכחי עם ישראל הוא מתבטא בנחרצות נגד “אגרסיה אמריקאית” אך מותיר פתח למשא-ומתן.
טילים ונשק
טילים בליסטיים
כלי נשק מונחי-עצמי המשוגרים ברקטה לשלב קצר ואז ממשיכים במסלול קשת לא-מונע עד הפגיעה. משפחותיהם נעות מטווח קצר ועד בין-יבשתי (ICBM) ויכולות לשאת ראשי קרב קונבנציונליים או גרעיניים. מהירותם הגבוהה ושיגורם המאונך מקשים על יירוט, ולכן הם בלב מרוץ החימוש במזרח-התיכון.
טילים היפר-סוניים
במילים פשוטות, טיל היפרסוני הוא טיל שטס במהירות של יותר מחמש פעמים ממהירות הקול (מאך 5), זה אומר מהירות של לפחות 6,100 קילומטרים בשעה. לשם השוואה, מטוס נוסעים רגיל טס במהירות של כ-900 קילומטרים בשעה.
פצצת מצרר
פצצה אווירית שנישאת בדרך כלל על ידי מטוס, ובתוכה עשרות ואף מאות תת-תחמושות. עם שחרורה, היא מתפצלת באוויר וכל אחת מהפצצות הקטנות משוגרת בנפרד לעבר הקרקע.
טיל שיוט
נשק מונחה-קבוע המונע במנוע סילון וטס בגובה נמוך במסלול שטוח, כמו מטוס ללא טייס, עד פגיעה מדויקת במטרה. הטיסה הרציפה מאפשרת עקיפת מכ״מים וטווחים של מאות ק״מ, ונשקלים בו ראשי קרב קונבנציונליים ולעיתים גרעיניים.
טילי טומהוק
משפחת טילי שיוט אמריקאיים ארוכי-טווח (900–1,600 ק״מ) המשוגרים מצוללות וספינות ויכולים לשנות יעד לאחר השיגור. דגם Block IV מוסיף קישור-מידע דו-כיווני, יכולת “הליכה באוויר” ושימוש חוזר במודיעין עדכני, ולכן נותר נשק הבחירה לפתיחת מערכות נ״מ אויב.
מערכות הגנה
קלע דוד
מערכת הגנה אווירית ישראלית מתקדמת שנועדה ליירט טילים בליסטיים, טילים קרקע-קרקע וטילים לטווח בינוני וארוך, כמו גם מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים. היא חלק ממערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל, ונמצאת בין כיפת ברזל (לטווחים קצרים) לחץ 2/3 (לטילים בליסטיים ארוכי-טווח).
חץ 3
מערכת הגנה אווירית ישראלית מתקדמת שנועדה ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, כלומר – עוד לפני שהם נכנסים לשטח ישראל. מדובר באחת המערכות האסטרטגיות החשובות ביותר של ישראל מול איומים כמו טילים בליסטיים מאיראן.
מערכת ברק
המשפחה הישראלית-הודית של טילי נ״מ (“ברק 8” ו“ברק מגן”) מציעה שכבת יירוט בינונית-ארוכה לטילי שיוט, כטב״מים ורקטות כבדות. ביוני 2025 בוצע יירוט מבצעי ראשון מעל הים. שילוב המכ״ם ב-360° והאפשרות הימית-יבשתית מוסיפים נדבך בין “כיפת-ברזל” ל“קלע דוד”.
חיל-אוויר
מפציץ B-2 Spirit
מטוס החמקן היקר בעולם (כ-2.1 מ׳ דולר ליחידה) המסוגל לטוס 11,000 ק״מ ללא תדלוק ולשאת 40 טון חימוש, כולל פצצת החודרנים MOP במשקל 13.6 טון. בשבת 21 ביוני 2025 השתתפו שבעה B-2 בתקיפת שלושת אתרי הגרעין באיראן, והדגימו יכולת חדירה למטרות קבורות עמוק כמו פורדו.
מטוס B-52
סמלו הקלאסי של הכוח האווירי האמריקאי מאז 1955, המסוגל לשאת חימוש קונבנציונלי וגרעיני למרחק 14,000 ק״מ עם תדלוק אווירי.
גרעין ומתקנים
פורדו
היה מתקן ההעשרה התת-קרקעי העמוק ביותר של איראן. המתקן ספג מתקפה אמריקאית ישירה ב-22 ביוני 2025 במהלכה הוטלו 14 פצצות MOP מ-B-2, וכניסותיו נחסמו.
אורניום מועשר
אורניום מועשר הוא חומר שמשתמשים בו להפקת אנרגיה או ליצירת פצצה גרעינית. במצב הטבעי שלו, רק חלק קטן ממנו פעיל – ולכן צריך "להעשיר" אותו. בתהליך ההעשרה מעלים את כמות החומר הפעיל שבו, שנקרא U-235. אם מעשירים לרמה נמוכה – זה לכורים; אם לרמה גבוהה – זה לנשק.
פוליטי/מדיני
עם כלביא
השם שנבחר למבצע תקיפת התשתיות, גרעין וטילים באיראן, שנפתח בליל 13 ביוני 2025. השם לקוח מדימוי תנ״כי לעם שקם “כלביא” ומרמז על נחישות התקפית; במהלכו סוכלו בכירים במשמרות המהפכה וניוּטרלו משגרים בליסטיים. בעקבותיו הכריזה איראן על סבב ירי נגדי והובילה את ארה״ב להצטרף בלחימה.
אייתוללה
תואר הכבוד הגבוה ביותר בקרב אנשי הדת השיעים באיראן, המציין חוכמת-הלכה עמוקה וסמכות לפסוק בענייני הלכה ומוסר. מאז המהפכה האסלאמית ב-1979 חל “אינפלציה” במעמד, וכיום מאות אנשי דת נושאים בתואר, אף כי רק בודדים נחשבים ל מרג‘ע-תקליד (הסמכות העליונה). במערב המונח מזוהה בראש ובראשונה עם רוחאללה ח’ומייני, אך כיום נהנה מחשיפה תדירה בכל דיון פוליטי-דתי על איראן.
מיצרי הורמוז
נתיב המים הצר (33 ק״מ ברוחב) שבין איראן לאומן, דרכו עובר כ-20 % מנפט העולם. החלטת הפרלמנט האיראני ביוני 2025 לשקול סגירה בתגובה לתקיפות מעמידה את שוק האנרגיה הגלובלי בפני קפיצה במחירים ואיום על חופש השיט. הצי האמריקאי והבריטי מנהלים נוכחות קבועה באזור כדי להבטיח מעבר חופשי ולמנוע הסלמה ימית.
גואם
טריטוריה אמריקאית באוקיינוס השקט ובה בסיס אנדרסן, העוגן הראשי להפעלת B-2 ו-B-52 במשימות הרתעה מזרח-אסייתיות ומזרח-תיכוניות. העברת מפציצים לשם ב-21 ביוני 2025 הציבה אותם בטווח מבצעי אל איראן וסימנה לירה עצמאית שמאפשרת פעלתנות בלי תלות בבסיסי המפרץ. מיקומה גם מכסה את ים-סין הדרומי ומהווה קלף לחץ על בייג‘ין.
