תודעת שירות: שירות הלקוחות השתמט מלענות לי

הזמנתי משלוח מוולט. 3 מנות מרק ו־2 פאד תאי צמחוני. אמא וסטודנט־מילואימניק. האפליקציה שמחה לבשר לי שבתוך 35-45 דקות השליח אצלי. בשורה משמחת בהתחשב במליאת הכנסת, שמאיימת להתפזר בגלל בעיית שורש של אי־קבלת אחריות.

ישבנו מול השידור החי של החרפה הפרלמנטרית והערכית, וחיכינו. שנייה לפני שהשליח אמור היה להתקשר כדי שנפתח לו את שער המושב, האפליקציה עדכנה שלא הושג הרוב הדרוש והמשלוח צריך עוד 20 דקות. פניתי לצ'אט עם שירות הלקוחות, אבל הוא השתמט מלענות לי.

בינתיים הגיע עוד ילד שחזר מטיול כיתתי בעקבות שחרור ירושלים, ואושר הציף את ליבי על 20 פלוס שנות אימהות, שאימנו אותי להזמין תמיד יותר ממה שצריך. רבע שעה חלפה והאפליקציה בישרה על עוד דחייה, ואחר כך עוד אחת. ושוב.

שעתיים מן המועד הנקוב, אחרי שסבתא כבר הפציעה עם ארוחת ערב ואחרי שהתכתבתי עם "שירות הלקוחות", שענה והשתמט ממני חליפות, הגיעה ההזמנה. אממה? שתי מנות מרק היו מקולקלות.

שירות הלקוחות הפגין מוטיבציה קרבית בנוסח "המוצר יצא את מפעלנו" וביקש: "שלחי לי תמונה". שלחתי, כאילו ריח וטעם עוברים בתמונות. "בדקתי עם המסעדה והם אומרים שהמרק מוכן בכל יום טרי, טעם זה דבר סובייקטיבי". - "זה לא סובייקטיבי. אני מכירה את המנה הזאת, כפי שניתן להתרשם מהיסטוריית ההזמנות. המרק מקולקל". "כל אחד אוהב דברים קצת אחרת, ככה המנה מוגשת ואני לא יכול לזכות אותך". - "אם הייתי סתם מתלוננת הייתי אומרת שכל האוכל מקולקל. אתם צריכים לזכות אותי על המרק ולפצות על האיחור".

"אני שם לך זיכוי של 19.9. שמחתי להעניק שירות. כל דבר נוסף אני כאן לשירותך. מקווה שהרכישות הבאות יהיו יותר מוצלחות", וסגר את הצ'אט. אין לי באמת כלים מולו. שילמתי הרבה כסף על ביצוע כושל, אי־קבלת אחריות ותודעת שירות לקויה. אני לא חייבת לאכול את זה. האם באמת הרכישות שלי יהיו טובות יותר בפעם הבאה?

אלונקה שלא מודעת לאלונקיותה

מחוק הגיוס המתוקן צריך ללמוד דבר חשוב מאוד: כשאת חושבת שהכל מגיע לך, גם האיומים שלך נספרים. כשאת רגילה לתת הכל ולהתכופף - מתרגלים שאת גם האלונקה וגם זאת שנכנסת מתחתיה.

במציאות סבירה, נציגי הציבורים המשרתים היו צריכים לתת אולטימטום לחרדים (יש עוד מובלעות של לא משרתים, אבל החרדים הם הרוב), ובסוף החרדים נתנו אולטימטום. זה כאילו גבר אלים יאיים בגט על אישה מוכה כי היא מעיזה להגיד, תקשיב, אני רוצה שתשתתף בעבודות הבית.

גם כאן לא האישה שמשרתת, מקריבה, מושמצת ולא מתוגמלת עמדה לפזר את הכנסת - אלא הבעל האלים הבין שכדאי לו להתיישר, אחרת לא יישאר לו בית. פירוק הבית נדחה ברגע האחרון, כי המגשר שכנע את הבעל לקחת על עצמו משימות בהדרגה.

והאישה - למה היא לא מפרקת? הו, המגשר והרבנים תמיד שולפים את הקלף הקבוע: אין הרבה שותפים בחוץ, מי ייקח אותך? עם מי תקימי קואליציה אחרי שהבעל האלים ילך? מי ייקח אותך? הוא אולי מכוער ונצלן אבל יש לו המון מחזרות שמאלניות ואת תישארי לבד, עם נטל השירות ועם הערכים ובלי משרד יוקרתי אחד לרפואה.

רבנים בכירים בציונות הדתית־החרד"לית הוציאו ערב ההצבעה קריאה נרגשת: לא להפיל ממשלה בזמן מלחמה.

מצא את ההבדלים בין הרבנים: החרדי מייצג דאגה בלתי מתפשרת למה שהם רואים כאינטרס הפרטי של המצביעים על חשבון האינטרס הכללי, ואילו הציוני־דתי מגלם דאגה בלתי מתפשרת לאינטרס הלאומי, גם במחיר מחיקת הפרט. איזון היה מסייע גם לאזרחים, גם למערכת הפוליטית וגם למדינה.

נכון להיום, ציבור המצביעים יודע מהם הקווים האדומים של ש"ס ויהדות התורה: הם לא מוכנים להיות חלק אזרחי ממדינת ישראל - באנו בגלל המחיר, נשארנו בגלל השירות.

אבל מהם הקווים האדומים של יתר מפלגות הקואליציה? מפלגה שלא בוחנת באופן חי את רלוונטיות סט הערכים שלה לזה של מצביעיה - עלולה למצוא עצמה מחוץ למגרש.

תהיו צוות ספקטור

כך הספיד הלוחם במילואים מיכאל סאלם את חברו לצוות ספקטור, רס"ם (מיל') חן גרוס ז"ל: "יש אמת פשוטה וברורה, שמציצה אליך בעזה מכל בית ממולכד ומכל פיר ותעלת לחימה - הם רוצים להרוג אותנו. יותר מדי שנים אנחנו, כיהודים, הדחקנו את המשפט הזה, אם בגלל הגלות הארוכה או בגלל שפחדנו מה יגיד העולם הנאור הזה.

הדור שלנו עכשיו בא להגיד: מספיק. לא ניתן לזה יותר לקרות. ואם נדחה ונכחיש ונעצום עיניים, אנחנו נחטוף. אז אל תשאלו אותנו למה. צריך גלגל - אני גלגל. ולכם, הפוליטיקאים מימין ומשמאל, עיתונאים ומובילי דעת קהל, אני אומר - תסתמו את הפה. בואו לשמוע את עירית ועדי, רק תקשיבו, כי החינוך והערכים שהם הנחילו לילדים שלהם טובים יותר מכל מה שאתם מייצגים.

"ולכל המשתמטים, כל היושבים על הגדר, כל השוקלים שיקולים מוסריים כאלה ואחרים - ההיסטוריה תשפוט אתכם". חפשו את הטקסט המלא. ושנהיה ראויים להם, ולמשפחותיהם הנשגבות