"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ממלכתיות 2.0: לחדש את היסודות
עלינו לזכור: המפעל הציוני היה ונשאר מפעל משותף • אפשר לחשוב בנפרד, אך חובה לפעול יחד
דגל ישראל באתר המסיבה ברעים (ארכיון) | צילום: רויטרס

ממלכתיות 2.0: לחדש את היסודות

עלינו לזכור: המפעל הציוני היה ונשאר מפעל משותף • אפשר לחשוב בנפרד, אך חובה לפעול יחד

יניב כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הממלכתיות הישראלית היא מושג ייחודי שאין לו מקבילה בשפות אחרות. מאז טבע אותו בן־גוריון הוא הפך לאבן יסוד ישראלית, אך נדמה שאף על פי שנשחק, אנחנו מעמידים פנים שהוא מחזיק מעמד.

מה שעבד בעבר - נורמות בלתי כתובות, אמון עיוור, שפה משותפת - הולך וקורס. השסע מעמיק, הגשרים נשרפו, וצה"ל ושב"כ הפכו לכלי משחק. אף שהבנו שהמאבקים הפנימיים הרסניים יותר מהאיום החיצוני, לא השכלנו לצמצם אותם.

תוצאות הסקר עם השאלה: איזה קואליציה טובה יותר לישראל?, צילום: .

אי אפשר לסייד קירות מתפוררים. הגיע הזמן להקים תשתית שמתאימה לישראל 2025: תפיסה מערכתית המכירה במשבר הזהויות, בלי לוותר על חיים משותפים. לא מאחז עיניים נוסטלגי, אלא תשתית ריאלית לחברה חצויה שעדיין רוצה להיות "עם חופשי בארצו".

צריך להודות: בניגוד לחזון "כור ההיתוך", איננו יכולים לקיים מדינה על בסיס זהות אחת, אלא על בסיס זהויות שונות שלא תמיד מתיישבות זו עם זו, אך מסכימות על כללי משחק משותפים.

תוצאות הסקר עם השאלה: איך לשיטתך צריך להיראות האיזון בין יהדות לדמוקרטיה?, צילום: .

כמו בכל כלל, מתחילים מהבסיס. קביעת גבולות ברורים למה מותר ומה אסור גם כשיש רוב פוליטי. אם כל עיקרון, מוסד ונורמה פתוחים לפרשנות של הרגע - אין ממלכה לכולם, אלא רק למי ששולט על משאב הכוח ברגע נתון. עקרונות כמו הפרדת רשויות ושלטון החוק חייבים להיות כללי משחק מוסכמים.

אולם כללי משחק לבדם אינם מספיקים בלי מבנים שמגינים עליהם. מוסדות חזקים אינם נבנים על אמון עיוור, אלא כדי לזכות באמון אמיתי ומתמשך. כאשר מינויים ציבוריים הופכים למבחני נאמנות למחנה - נותר רק מאבק כוח. הממלכתיות החדשה נדרשת להבטיח מינויים מקצועיים ושקופים, שבהם נאמנות פוליטית אינה גוברת על מקצוענות ועל יכולת ביצוע.

ולבסוף, יש לשקם את השיח הציבורי: לחזק את הקרקע המשותפת, לעודד עובדות משותפות ולהציב גבולות ברורים להפצת מידע כוזב. חינוך אזרחי ומערכת מידע אמינה אינם מותרות - הם תנאי קיום.

לקראת יום העצמאות ה־77, עלינו לזכור: המפעל הציוני היה ונשאר מפעל משותף. אפשר לחשוב בנפרד, אך חובה לפעול יחד. זוהי תמצית הממלכתיות המחודשת שאנו מבקשים לכונן. זה הזמן ליזום, לבנות ולהוביל את השיח הציבורי למקום אחר. ממלכתיות 2.0 אינה חלום, אלא חובה.

יניב כהן הוא ראש מכון תכלית, מכון מחקר יישומי הפועל לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית ומוסדותיה, ולחידוש הברית האזרחית בין כל חלקי החברה הישראלית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...