במשפחת אופיר חיל הים הוא חלק מהותי מהבית. הסב יורם שירת בתפקיד מסווג שעליו לא מדברים עד היום. הבן עידו סיים את קורס החובלים בשנות ה־90 ופיקד על כלי שיט, ואילו הנכד ר' התגייס בספטמבר 24' ונמצא עכשיו עמוק באותו מסלול. בעוד תשעה חודשים הוא יעמוד על רחבת המסדרים ויקבל את סיכת החובל.
מפקד חיל הים ללוחמים בלב ים: "תיערכו לשהות ממושכת"// דובר צה"ל
"אנחנו שלושה דורות של אותה הוויה", מספר עידו בגאווה. "אני ור' אחריי גדלנו לתוך המציאות הזו. פשוט התאהבנו בחיל. מעבר לאהבת הים, אבא שלי ואני ספגנו מהחיל ומהשירות בו ערכים כמו התרומה למדינה והעזרה לאחר. זו הראייה שלנו של ישראליות טובה. אני גאה מאוד לראות איך כל זה עבר הלאה לר'".
למרות המסורת המשפחתית, הבחירה בחיל הים לא תמיד היתה מובנת מאליה לסביבה. "גדלתי בכלל בעומר, באמצע המדבר", משחזר עידו בחיוך. "בכיתה י"א הלכתי לגדנ"ע חובלים, ואף אחד סביבי לא ממש הבין מה הקשר ביני לבין הים. כשר' הגיע לכיתה י"א הוא כבר הלך בעקבותיי לגדנ"ע. הבנו יחסית מוקדם שזה המקום שבו אנחנו רוצים להיות".
עבור יורם, הסבא, הבחירה של בנו היתה הפתעה מוחלטת. "הפתעה נעימה מאוד. לא היתה לו אהבה לים משלב החיתולים, אבל כשהגיע השלב לבחור דרך - הוא היה חד־משמעי".
"משהו שבא מפנים"
כששואלים את ר' אם היתה בכלל אפשרות שיבחר במסלול אחר, הוא מחייך. "היה סיכוי שלא אלך? כאילו כן, אבל לא באמת. בסוף זה משהו שבא מבפנים, מהמשפחה. לא ראיתי הרבה אופציות שיכולות להשתוות לאתגר הזה. זה שירות של לוחם שנמצא רחוק מאוד מהבית, בתנאים לא פשוטים".
את התנאים הלא פשוטים האלה פגש ר' מקרוב במלחמה הנוכחית, כשבמסגרת הקורס נשלח עם מחזורו לספינות הטילים (סטי"לים) שלקחו חלק במשימות ההגנה וההתקפה. "היינו 14 יום ברצף בים", מספר ר'. "פתאום הגיעו גלים בגובה של חמישה מטרים. זה המון. הכל נשבר, כל הספינה היטלטלה מצד לצד, אנשים הקיאו, אבל אי אפשר לעזוב. האחריות שלך כמפקד היא להמשיך לתפקד, לדאוג שכולם ירגישו טוב, שאף אחד לא יוותר לעצמו - וכל זה קורה בתוך 24 שעות של טלטלה מטורפת כשחפצים נשברים לך ממש ליד הרגליים".
למרות העובדה שהמסלול נשאר אותו מסלול, השנים והטכנולוגיה עשו את שלהן. הקורס של ר' ארוך בשנה שלמה מזה שעשה אביו – הוא נמשך שנתיים וחצי ומציב רף תובעני מאי־פעם. "הכלים והטכנולוגיה השתנו לחלוטין", מסביר ר', "ומתוך כך גם הקורס, החיל, ובעיקר אופי ההשתתפות בלחימה".
"חיל הים הפך להרבה יותר משמעותי בשיתוף הפעולה שלו עם הזרועות האחרות", מוסיף עידו. "בתקופה שלי החיל היה יותר עצמאי, פעל לבד. כיום צה"ל כולו מסתמך יותר ויותר על חיל הים בפעולות מבצעיות משולבות. כשאני מסתכל על החובלים של היום, אני רואה אנשים הרבה יותר לוחמים, מקצועיים וממוקדים. התפקיד נהיה תובעני בצורה קיצונית. כמות המערכות שהם צריכים להפעיל היא מטורפת, ויכולת קבלת ההחלטות שלהם בזמן קצר פשוט מדהימה".
השינוי הזה הורגש היטב גם בשירותו של ר'. בשל המלחמה הקורס שלו עבר התאמות בזמן אמת: פחות שעות בכיתות הלימוד, והרבה יותר שעות בים כדי לצבור ניסיון מבצעי בשטח. "במבצע שאגת הארי חיל הים לקח חלק עצום גם בהגנה, בהתקפה ובסיוע באש לכוחות היבשה. זה שינוי אדיר של השנים האחרונות. יצא לי כבר להשתתף בתפקידים מבצעיים ולצבור ניסיון בלחימה כמעט בכל הזירות", מעיד ר'.
אבל לצד הטכנולוגיה המתקדמת יש דברים שנותרו כשהיו, מזמנו של יורם ועד היום. "חיל הים תמיד היה ויהיה משפחה, וזה משהו שלא השתנה", קובע הסבא. "אנשים התחברו ברמות הגבוהות ביותר של חברות ועזרה הדדית".
ונכדו מסביר: "כשאתה נמצא תקופה ממושכת בים, מנותק בלי טלפון, יש לך רק את הצוות שלך. זה מה שיוצר מהר מאוד את החיבור העמוק הזה".
החיבור הזה מלווה את יורם כבר יותר מחצי מאה. "בים אתה תלוי לחלוטין באנשים שסביבך. אי אפשר לעשות שום דבר לבד בלי הצוות. זו עבודה קשה ואחראית, ואם אתה מאמין במה שאתה עושה ואתה רואה חבר שמתקשה - אתה נותן יד, ולא משנה מה הדרגה שלך.
"אצלנו בבית החברים מהשירות הפכו לחלק מהמשפחה. אנשים מגיעים פתאום, בלי לתכנן. עברת בסביבה? נכנסת. בילינו יחד באינספור אירועים משפחתיים. אני נמצא בקשר עם האנשים האלה כבר יותר מ־50 שנה. זה לכל החיים".
השילוב הזה בין אהבת הים לערכים הוא מה שעידו ויורם העבירו הלאה לר'. "מגיל אפס ברור לך שאתה אוהב את הים", מספר ר'. "לשמוע המון מסבא ומאבא על המסורת, על מה שהם עשו... אפשר לדבר על זה שעות וימים, להשוות חוויות, לראות מה השתנה ומה נשאר בדיוק אותו דבר. בסוף, כשאני רואה את אבא שלי מדבר עם החברים שלו מהמחזור בחובלים, זה נשמע בדיוק אותו דבר. אפילו ברמת הסלנג של חיל הים".
"שקט ופעילות אדירה"
בסופו של דבר, השירות בלב ים מייצר גם שותפות גורל מסוג אחר – כזו שאי אפשר לחלוק עם מי שלא היה שם. "כשאתה רואה מה שהילדים האלה עשו בשנתיים האחרונות, זה באמת מטורף", אומר עידו בהתרגשות. "מי שמכיר ומבין את העבודה של חיל הים במלחמה הזו יודע: חיל הים הוא חיל שקט, אבל הפעילות שלו אדירה ומשמעותית בצורה בלתי רגילה לביטחון המדינה".
"זה עוד אתגר בשירות הזה", מחייך ר'. "אתה עושה משהו מאוד חשוב, אבל אתה פשוט לא יכול לספר על זה. לא מדברים על כך, ואין לך עם מי לחלוק את זה, חוץ מאשר עם החברים שלך בחיל".
"בשירות ארוך של הרבה שנים אתה צובר חוויות חד־פעמיות שלא תוכל לצבור בשום מקום אחר", חותם יורם את הראיון. "הן נשארות איתך לכל החיים, וטוב שיש איתך שותפי סוד שאפשר לדבר איתם על זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו