משפחות שכולות נגד העסקה המתגבשת: "הם לא יהפכו לשוחרי שלום - הם ימשיכו לרצוח"

על רקע עסקת החטופים המסתמנת ודרישת חמאס לשחרר מחבלים עם דם על הידיים, יצאנו לשמוע את דעתם של כמה מבני משפחותיהם של אלו שנרצחו בידי המחבלים הללו או בהוראתם.

כשהבת של נילי חפצדי העבירה לה את רשימת המחבלים הפוטנציאליים שחמאס דורש לשחרר, וביניהם גם רב־המרצחים איברהים חאמד, היא התחלחלה. חאמד, מחבל משורות חמאס, פיקד על גדודי עז א־דין אל־קסאם ביהודה ושומרון בימיה המדממים של האינתיפאדה השנייה. ב־2006 נעצר וב־2012 הורשע ברצח של 46 ישראלים ובפציעתם של יותר מ־400, ומאז הוא כלוא לאחר שנגזר דינו ל־54 מאסרי עולם.

בין הפיגועים שעליהם פיקד: רצח של 11 איש בפיגוע ההתאבדות הכפול במדרחוב בן־יהודה בירושלים, רצח של 11 איש נוספים בפיגוע בקפה "מומנט" בבירה, פיגוע ההתאבדות במועדון "שפילד קלאב" בראשון לציון שבו נרצחו 15 איש, והפיגוע באוניברסיטה העברית בירושלים שגבה את חייהם של תשעה. הזעזוע של נילי לא נבע רק מתאוות הרצח של חאמד, אלא משום שהוא היה אחראי ישירות למותו של בנה, ניר ז"ל.

"אני מאוד כועסת על כל העסקה הזאת, במיוחד כשאני שומעת שמדברים על שחרור מחבלים שרצחו את הילדים שלנו. הרי ברור מה יקרה. אני בטוחה שהם לא למדו לקח, ושהם ימשיכו ויפגעו, כי הם יונקים שנאה. הם הרי לא ישנו פאזה. הם לא יהפכו לשוחרי שלום ברגע שישתחררו - הם ימשיכו לרצוח".

"מנגד, אני אובדת עצות. אני לא ישנה מהמחשבות על החטופים האלה. מאוד כואב לי, ואני מאוד מזדהה איתם. את מעט הדמעות שנותרו לי אני בוכה עליהם".

"באבל עד יום מותי"

"האנשים האלה רצחו לנו את הילד ואת הנשמה", היא ממשיכה. "אני מכנה את עצמנו 'הורים שכולים נכים', כי זאת נכות בלב, כאב שלא נגמר, כל יום, שעה־שעה. וזה לא רק ביום הזיכרון או ביום הנפילה שלו - זה כל הזמן. עשיתי לו חדר הנצחה. בעלי נפטר, ושמונה חודשים אחר כך הבן הגדול שלי נפטר מקורונה. זאת מכה על מכה על מכה. אני לא חיה, אני כבר לא יוצאת מהבית. אבל את ניר אני רואה בכל הלוויה, בכל טנק. זאת המכה הכי קשה שיכולה להיות".

סמל ניר חפצדי (20) מירושלים הספיק לשרת שנה וחצי בשריון. מכיוון שהיה מצטיין גדודי, המפקד שלו שחרר אותו לחמשוש. בדרך הביתה סיפר לאמו בהתרגשות שיש לו הפתעה בשבילה. כשהגיע, הוא הציג לה בגאווה את אות ההצטיינות שקיבל.

"ניר היה ילד יפה תואר, צנוע, עניו, שקט. באותו היום, בחורף 2001, יצאנו כל המשפחה לחגוג, ואחר כך הוא הלך לראות משחק של בית"ר ירושלים. אחרי המשחק הוא הלך לאכול על האש עם חברים - וזאת היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. ב־1:30 בלילה התקשר חבר שלו, שאמר שהיה פיגוע במדרחוב ושלא מוצאים את ניר. הם היו ארבעה - שניים נהרגו ושניים נפצעו. אני באבל מאז ועד יום מותי. אם היו שואלים אותי - אז ברור שלא לשחרר אותם".

שלושה חודשים אחרי הירצחו של ניר נרצחו 11 איש בקפה "מומנט" בירושלים, ביניהם גם אבי רחמים ז"ל. את הפיגוע הזה תכנן אותו איברהים חאמד, ביחד עם עבדאללה ברגותי.

ברגותי, ממפקדי הזרוע הצבאית של חמאס ביו"ש, אחראי ישירות לרצח של 66 אנשים ולפציעתם של יותר מ־500 בפיגועים רבים, וביניהם הפיגוע במסעדת "סבארו" והפיגוע בקפה "מומנט". הוא מרצה עונש של 67 מאסרי עולם, מהארוכים ביותר שנגזרו אי־פעם בישראל.

"עסקת שליט היתה טעות"

סימה רחמים, אמו של אבי, מתנגדת לשחרור מחבלים רוצחים במסגרת העסקה. "לא הייתי רוצה שישחררו אף מחבל רוצח, לא רק את מי שאחראי למותו של בני. נכון שזה קשה, ומסכנים החטופים שם, אבל אסור לתת לחמאס את מה שהוא רוצה, וברור שאסור להפסיק את המלחמה עד לניצחון ברור".

בעוד חודש תציין סימה 22 שנה ליום שבו נרצח בנה. מאז בעלה נפטר ממחלה קשה, והיא מתמודדת עם האבל הכבד בגפה. "אין לי חיים מאז. הילדים שלנו לא עשו להם שום דבר רע, הם רק הלכו לבית קפה. למה לעשות להם דבר כזה? אני אישית לא מוכנה שישחררו אותם. מי ששלח לרצוח את הילד שלי, ואת הילדים של עוד המון אנשים - לא מגיע לו שישתחרר. מגיע לו שתתפוצץ עליו פצצה כמו שהתפוצצה על הילדים שלנו.

"גם עסקת שליט היתה טעות. כל כך הרבה אנשים שמחו שגלעד חזר הביתה, אבל אני לא יכולתי להסתכל בטלוויזיה. הרגשתי כאב שהילד שלי איננו, ולמה אני צריכה לראות שמשחררים את אלה שהיו שותפים לרצח שלו. אף אחד לא התקשר להגיד לי, להכין אותי לזה. אני לא מוכנה שזה יקרה שוב, והפעם עם מי שתכנן את הכל".

אחרי שבעסקת שליט שוחרר גם יחיא סינוואר, סימה מתקשה להאמין שתסריט כזה יכול לחזור על עצמו. "עכשיו סינוואר צוחק עלינו, אז מה - עכשיו נשחרר עוד מרצחים שיעשו לנו עוד דברים כאלה? אני לא מאמינה שראש הממשלה שלנו ישחרר אותם, קשה לי להאמין שהוא יעשה את הטעות הזאת שוב. אבל אם הוא יעשה את הדבר הזה, אני לא אאמין יותר לאף ראש ממשלה. אבל אני חושבת שהוא אדם חכם שעשה טעות, ואסור לו לחזור עליה".

"לחסל אותם אחרי השחרור"

שם נוסף שעלה הוא זה של עבאס א־סייד, שתכנן לפני 22 שנה את הפיגוע בליל הסדר במלון פארק בנתניה. בפיגוע נרצחו 30 איש, וביניהם גם יהודית ואליעזר קורמן ז"ל.

מנוחה קורמן־ברגר, בתם, חושבת אחרת מסימה ומנילי: "יושבים כעת בעזה ילדים, נשים, חיילים ומבוגרים שכל יום עבורם הוא גזר דין מוות. חייבים להחזיר אותם הביתה עכשיו. חצאי לילות אני לא ישנה כי אני מדמיינת אותם במנהרות או איפה שהם לא יהיו. אם בשביל גלעד שליט נתנו כל כך הרבה תגיעו להסכם גם עכשיו ותחסלו אותם מייד אחרי זה. אני יודעת שיהיו משפחות שכולות שיכעסו עלי, אבל אני מאמינה בזה.

"אני יודעת מה זה שכול, אני אוכלת את זה מדי יום ביומו. עד לאחרונה נשבעתי שאם ישחררו אותו - אני אשכב מתחת לאוטובוס ואמנע את זה בגופי. כיום אני כבר לא אומרת את זה. איבדתי את ההורים שלי במלון פארק בגלל א־סייד המרצח הפושע. הוא יהיה הרבה יותר גרוע מסינוואר כשייצא החוצה, אבל חייבים להביא אותם הביתה, את כולם ועכשיו".