"היא לוחשת, בעיקר לוחשת": יומולדת מהול בעצב בבית החולים

הילה רותם בת ה-13 ששוחררה ביום שבת לאחר 50 ימים בשבי החמאס חוגגת היום בבית החולים יום הולדת יחד עם חבריה שהגיעו לבקר אותה. השמחה מהולה בעצב שכן אמה, רעיה, הופרדה ממנה בניגוד לתנאי עסקת השחרור והיא נותרה בשבי ארגון הטרור ברצועת עזה.

לילך חדד, חברה של רעיה רותם (אמה של הילה) סיפרה ל"ישראל היום" על התמודדותה של הילה ואת הסיפורים שהיא מספרת מ-7 השבועות בשבי.
"היא לוחשת. בעיקר לוחשת. כי הייתה צריכה לשמור על שקט בעיקר חודשיים. היא אומרת שהיה מפחיד מאד. איך שלקחו אותם. היא מספרת שכל הימים היא הייתה עם אימא שלה עד שיומיים לפני השחרור הפרידו אותה", מספרת חדד.

היא ממשיכה לתאר את המצב של החטופים בשבי והתנהלות היומיומית בשבי בקרב החטופים. "היה מעט אוכל. מים מבאר ולא מברז. מזון בעיקר מקופסאות שימורים. בגדים לא במידה שלהם. הם היו צריכים להיות בשקט כל הזמן".

רגע לפני השחרור והעברת החטופים לידי הצלב האדום, היא הופרדה מאמה ונלקחה מבלי שידעה לאן ולמה. רק מאוחר יותר התברר כי שוחררה וחזרה לישראל בעוד אמה, רעיה, נותרה בשבי החמאס. "היא אמרה שהיא הספיקה להתחבק עם אימא שלה והן נפרדו בבכי."

נרקיס הנד ז"ל, אמה של אמילי הנד ששוחררה גם היא בעסקת החילופים, הייתה חברתה הטובה בישוב בארי של רעיה (שעודנה בשבי החמאס). תקופה ארוכה לא ידעו בישראל מה עלה בגורלה של אמילי הקטנה בעוד אחותה ואביה מחכים בישראל ללא האמא שנרצחה.

לילך חדד מספרת על קשר בין המשפחות ושיבה מהמוות: "נרקיס הנד הייתה החברה הכי טובה שלי. מי שאימצה את אמילי כבת. הסיפור שהיא נרצחה וחזרה מהמתים זה וואו. מייד אחרי השבת הזו פיתחתי תאוריה ולא התאים לי שרעייה והילה נחטפו ואמילי נרצחה, זה לא תאם את התאוריה שלי שאמרה שהיו חוליות שבאו לבזוז. היו חוליות שבאו לרצוח. והיו חוליות שבאו לחטוף. אז לא סביר שדווקא את אמילי ירצו לרצוח".

בינתיים, חברותיה של הילה הגיעו לבית החולים כדי לשמח אותה מעט ביום הולדתה ויחד איתה עם ישראל מחכה שהיא תוכל להתאחד בקרוב מאד עם אמה שנותרה מאחור בשבי החמאס, בתקווה שהיום המיוחל יגיע בקרוב.