מסיבת העיתונאים עם יוכבד ליפשיץ: גול עצמי להסברה הישראלית
לא צריך יועץ תקשורת כדי לקבוע שאסור לנהל מפגש עיתונאים כזה בשידור חי • לזאת התווספה איכות השידור הנוראית ברדיו, התקשורת הזרה שקיבלה חצאי אינפורמציה • רק דבר אחד יצא ברור - החמאס הם אנשים נפלאים שרק עוזרים • מפחיד לחשוב מה מחכה לנו בעתיד, אם בדבר פשוט כמו הסברה של בנות ערובה נכשלנו
Your browser doesn’t support HTML5 audio
ניצחון הסברתי לחמאס:בשנים האחרונות מדי ערב, יושבים באולפנים עשרות יועצים ויועצות תקשורת, מדברים בביטחון, מסבירים לנו מה יקרה ומה קרה, ואז יוצאים מהאולפן וגוזרים קופונים שמנים על לקוחות שמחפשים שמישהו ייתן להם ודאות. והרי האיש מהטלוויזיה נתן להם וודאות. ובוסים גדולים מחפשים וודאות. לא משנה אם הם פוליטיקאים או מוכרים מוצרי טואלטיקה.
אז מכל היועצים והיועצות מתוכניות הבוקר שם הן מדברות על תוכי שיודע בעל פה את כל השירים של טיילור סוויפט ועד תוכניות הלילה שם מדברים בביטחון על כיבוש הרצועה מהמשרד הממוזג, אף אחד מהם לא הצליח למנוע בגופו אל האיוולת שבה גיבורת ישראל, יוכבד ליפשיץ, נשלחה אל התקשורת העולמית באירוע שהיה עוד ניצחון הסברתי לחמאס.
חשופה ואמיתית היא דיברה בכנות וסיפקה שוב הוכחה שהמדינה שלנו נתפסה לא מוכנה בכל אספקט שהוא.
הרבה רוח וצלצולים - אפס אחריות ומעשה
איזו אישה אמיצה ונאורה, ישראלית שכבר חשבנו שלא מייצרים ואיזה טיפול שלומיאלי באירוע. האמת,לא צריך להיות דובר או יועץ תקשורת כדי לקבוע שאסור לנהל מפגש עיתונאים שכזה בשידור חי. מספיק לראות סדרה אחת ב'נטפליקס' כדי לדעת שבסיטואציות כאלה אין שאלות ותשובות יש רק הודעה מוקלטת מראש. מתוכננת, מוקפדת ובלי אילתורים. גם אם החמאס הציב תנאי שהשתיים יהיו חייבות להתראיין כדי להשתחרר, זה עדיין לא מצדיק עבודה חובבנית כל כך של המדינה.
לזאת צריך להוסיף האיכות והאופן השכונתי בה העסק הזה התנהל. בשידור הרדיו בקושי שמעו אותה, העיתונות הזרה קיבלה חצאי אינפורמציה ורק דבר אחד יצא ברור: החמאס הם בכלל אנשים נפלאים שרק עוזרים.
את הקטע בו סיפרה יוכבד על המכות, על הפשעים ועל הפשע הנורא שהתרחש כאן, בתקשורת הזרה כבר פחות הדגישו. אם היה במדינה הזאת מישהו שתפקידו לחשוב על ההסברה מראש, בכלל לא היינו מגיעים לסיטואציה הזאת.
קו ישיר עובר בין פריצת הגדר בעוטף, למחסור באפודים קרמים ועד האירוע התקשורתי הנורא מהצהריים. בכל האירועים הללו כמובן הפסדנו. ההפסד הסברתי הזה בא דווקא אחרי שהצלחנו בדקה ה-90 להפוך את אירועי בית החולים בעזה.
אבל כאן, הבקענו גול עצמי בכל הקשור להסברה. מסתבר שאנחנו מוקפים בגלית דיסטאלים: הרבה רוח וצלצולים, אבל אפס אחריות ומעשה. מפחיד לחשוב מה מחכה לנו בעתיד, אם בדבר פשוט כמו הסברה של בנות ערובה אצילות כפי שראינו, הצלחנו להיכשל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנועדי רובינשטיין
כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".