"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מתנה מהעולם הבא": אמו של הירש גולדברג חושפת מסר מצמרר מבנה

רייצ'ל, אמו של הירש גולדברג-פולין שנרצח במנהרה, מספרת בראיון מיוחד למגזין "היום" על שיחה עם שורד שבי - שבה גילתה מה העניק לבנה תקווה: "הוא שמע בעזה את קולי" • הראיון המלא - בסוף השבוע באתר וב"ישראל שישבת"

,עודכן
0השמעה
"כתבתי להירש מכתב אהבה עטוף בכאב, או מכתב כאב טבול באהבה". רייצ'ל גולדברג-פולין. צילום: אבישג שאר-ישוב

הרגע הזה בבית החולים לא עוזב אתרייצ'ל גולדברג-פולין. בשיחה עםשורד השבי אור לויהיא שתתה בצמא כל משפט, כל פרט. הוא היה האדם האחרון שנגע בבנה, הירש,בעודו בחיים.

הירש גולדברג-פולין ז"ל נרצח בידי שוביו במנהרת חמאס, בחלוף 328 ימים בעזה, לצדחמישה חטופים הנוספים- עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב, כרמל גת ואלמוג סרוסי.

"עבורי יש באור משהו כמעט לא מהעולם הזה", היא אומרת בראיון מיוחד, שיפורסם בסוף השבוע באתר ובמגזין "ישראל שישבת", "לא רציתי להפסיד אף מילה שלו. לא רציתי למצמץ. זה היה מטורף, וגם מאוד מרפא. אני תמיד אראה בלילה הזה נקודת מפנה ששינתה את חיינו".

הוריו של הירש גולדברג פולין: "מחר לא נדביק סרט לליבנו" // מתוך האינסטגרם

עד אז, היא מספרת, "הנחתי שהירש היה שבור. אבל מה שאור נתן לי להבין זה שלא, הוא לא היה. שכשאורי והירש נכנסו למנהרה, הם צחקו. זה אומר משהו. זה לא קול של אדם שבור".

"כתבתי ספר כדי לתת תשובה לשאלה הכי פשוטה, הכי בסיסית והכי קשה שנשאלתי: 'מה שלומך?'. בתוכי אני חושבת: מה, אתה עיוור? אתה לא רואה את הסכין הענקית שתקועה לי בחזה? את הגרזן שנעוץ לי בלב?"

הירש, כך שיחזר אור בפניה, דיבר עם החטופים האחרים על ספרו של ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות". "הוא אמר להם: 'אם פרנקל שרד את השואה בזכות הרעיון הזה, גם אנחנו יכולים לשרוד. אנחנו צריכים רק למצוא את ה'למה' שלנו. לכל אחד יש 'למה', ואז אפשר לעבור כל 'איך' שניצב בפנינו. שאלתי את אור: מה היה ה'למה' של הירש? ואור ענה 'אתם. את וג'ון'. זו היתה עבורי מתנה מהעולם הבא. הבנתי שאני צריכה למצוא את ה'למה' שלי, כדילהמשיך לחיות בעולם הזה בלי הירש".

"חיפשתי סיבה להמשיך לחיות בעולם הזה בלעדיו". הירש גולדברג-פולין ז"ל,צילום: ללא

באותו מפגש, חשף אור בפניה את אחד הרגעים שנתן להירש תקווה בשבי. "הוא אמר לי: 'הירש שמע אותך. הוא שמע את הקול שלך'. שאלתי 'מה זאת אומרת?' והוא ענה: 'ברדיו. בטלוויזיה. בעזה. הוא שמע אותך מדברת על מה שאתם עושים, עם מי אתם נפגשים, לאן אתם נוסעים. הוא שמע'. זה היה כל כך מרגש עבורי, כי בימים הראשונים אחרי 7 באוקטובר חשבתי שבטח סיפרו להם שישראל הושמדה, שכולם מתו, שהם היחידים שנשארו".

"כתבתי כדי להפסיק למות"

בימים אלה רואה אור בעברית ספרה של רייצ'ל, "כשנראה אותך שוב" (הוצאת כנרת-זמורה ומטר), המגולל את המאבק שלה ושל בעלה ג'ון להשיב את הירש, את ההתמודדות עם הכאב הבלתי נתפס ואת הניסיון להשתקם וללמוד לחיות מחדש. הספר אף טיפס לצמרת רשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס".

כריכת הספר "כשנראה אותך שוב",צילום: באדיבות כנרת-זמורה ומטר

כשהיא נשאלת אם היא אוהבת אותו, היא עונה: "קראתי אותו רק פעם אחת, ובשבילי לקרוא אותו זה כמו לתלוש את עורי מעל הגוף. אני יודעת לומר מה הספר הזה הוא לא: לא ממואר, לא חשיפה, לא סיפור גבורה על היותי מרוסקת ועל התרוממותי מהעפר כמו עוף החול.

"הספר עוזר לתת תשובה לשאלה הכי פשוטה, הכי בסיסית והכי קשה שנשאלתי: 'מה שלומך?'. בתוכי אני חושבת 'מה, אתה עיוור? אתה לא רואה את הסכין הענקית שתקועה לי בחזה? את הגרזן שנעוץ לי בלב?'. כתבתי את הספר כדי להפסיק למות כאן ועכשיו. הוא הפך למעין מכתב אהבה להירש, עטוף בכאב, או אולי מכתב כאב טבול באהבה".

הראיון המלא - בסוף השבוע באתר ובמגזין "ישראל שישבת"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר