"היינו כמו ברווזים במטווח": שקד אברהם, שהשתתף במסיבת הטבע - משחזר את רגעי האימה

שקד, צעיר בן 24 ממושב מנוחה בדרום, השתתף במסיבה בדרום וניצל לאחר שנפגע ברגלו והצליח לברוח ולהסתתר בבית ספר בשער הנגב • כעת, בעודו מאושפז בבית החולים אסותא אשדוד, עם פגיעת כדור בשתי הברכיים, הוא מספר על מתקפת הפתע

"מבחינתנו הטילים היה הפחד הגדול": שקד אברהם שהשתתף במסיבת הטבע משחזר את רגעי האימה // אסותא אשדוד

שקד אברהם (24) ממושב מנוחה בדרום, השתתף במסיבה בדרום וניצל לאחר שנפגע ברגלו והצליח לברוח ולהסתתר בבית ספר בשער הנגב. כעת, בעודו מאושפז בבית החולים אסותא אשדוד, לאחר שכדור פגע בשתי הברכיים שלו, הוא משחזר את רגעי האימה.

"היינו במסיבה ברעים בסך הכל באנו להנות שם. היתה מסיבה גדולה עם המון אנשים 3500 איש. חזרנו לאוהל קצת לשים את הראש. פתחנו שם מקום ישיבה יפה, זה נקרא טנטה. שמתי את הראש התחלתי לשמוע פיצוצים, חשבתי בהתחלה שזה שזיקוקים אבל הבנתי שלא הגיוני, שבת היום." אמר.

חמושים פתחו באש על בליינים במסיבת טבע סמוך לאורים, צילום: השימוש לפי סעיף 27 א לחוק זכויות יוצרים

"אני יוצא אני רואה יירוטים מעלינו. ארגזים של טילים מאות של טילים מעלינו. היו שם שוטרים בלחץ היסטרי, אומרים לנו מהר לעזוב את השטח ואומרים לנו שהפלשתינים יודעים שאנחנו כאן ובאים לכיווננו. פשוט רצנו מהר לאוטו, עלינו עליו וברחנו מהשטח".

"הם מתקרבים אליהם - עופו מפה"

"אנשים עצרו אותנו בתחנת אוטובוס ליד מיגונית אמרו לנו לא להמשיך ישר," הוא ממשיך ומספר. "המחבלים היו שם וירו עלינו. רכבים באו לכיווננו עם כדורים על השמשות. בנאדם בא אלינו פצוע".

באותם רגעים, שקד עדיין לא ידע מה גודל הזוועה, ומה עומד להתרחש. "הסתובבנו לצד השני עצרנו מהר כמות של רכבים שבאו אלינו שלא ימשיכו. ראינו שהכל נרגע והתחלנו לפרסס. אנחנו עומדים על הכביש שאנשים לא יוכלו לעבור. ועבר עוד רכב עם שני כדורים בשמשה שאמר 'הם מתקרבים אליכם תלכו מפה'. מהר פרססנו נסענו דרך כיוון אחר".

חמושים פתחו באש על בליינים במסיבת טבע סמוך לאורים, צילום: השימוש לפי סעיף 27 א לחוק זכויות יוצרים

"אני יודע שחבר קרוב שלי מהבית שנפגשנו שמה במסיבה אמרתי לו 'אלדד תלכו אל תשבו פה שאננים. לא משנה מה הסטלה שיושבת עליכם, קומו וטוסו מהשטח. אתם לא מוגנים פה בשום צורה, לא להישאר מתחת לאוטו כי זה נופל והאוטו יתפוצץ אתך. ברחו משם'".

"לא ידענו שאנחנו בכלל ברווזים במטווח. מבחינתנו הטילים היה הפחד הגדול. נפרדתי ממנו באותו רגע. והוא אחד מהנעדרים. אני לא יודע אם הוא יחזור".

מחבלים במדים ירוקים של צה"ל

"אנחנו פשוט ברחנו הגענו לצומת ליד בית ספר יסודי של שער הנגב. המתקדנו שם בצומת, ראינו שני טנדרים וראינו את המחבלים עם מדי צה"ל. מדים ירוקים שלנו".

"צעקתי לחבר שלי לעצור מהר. הבנתי שהם מתקדמים עם נשקים לכיווננו וצרורות יריות נורות לכיווננו. מהלחץ יצאתי מהאוטו לא רציתי להישאר. חבר שלי לקח רוורס ואני מאחורי האוטו, מתחבא וגם במצב בריחה, והוא נתקע בי".

רבים מהמשתתפים נעדרים, פסטיבל פסיידק בעוטף עזה, צילום: מארגני המסיבה

"התחלתי לרוץ ולנופף עם הידיים לכיוונים שונים שלא יפגעו בי במדוייק. אני לא רצתי בפס ישר. הגעתי מאחורי תחנת האוטובוס להתחבא, וקיבלתי כדור ברגל. לא היה לי אכפת. פשוט המשכנו לרוץ לתוך בית הספר היסודי".

"טיפסתי שתי גדרות פצוע. עוד שלושה חברים הצליחו לטפס אחרינו. שכבנו שלוש וחצי שעות על עלים מתחת לשיכון עד שאחרי שלוש שעות שאני... הצלחתי לטפס לקומה השניה. התחבאנו בתוך בית הספר".

תיעוד רגע תפיסתה של מורן ינאי ממסיבת הטבע ברעים // מתוך טיקטוק

"והמשטרה עוד אומרת לנו 'תחזרו לאוטו שלכם שתחולצו'. המחבלים לקחו לנו את האוטו ובאו לכיווננו. אני לא הבנתי באיזו השליה אני נמצא. הם באים להרוג אותנו, לעשות וידוא הריגה".

לאחר מכן אמר: "אחרי שעות שאנחנו שוכבים חיילים אמרו לנו תתכופפו ואל תצאו. שמענו רק תתי מקלע וטילים מתקרבים לכיווננו".

"המפקד של חבר שלי, איש קבע, בא לחלץ אותנו," ציין שקד בסוף. "אין לי דרך להודות לו הוא הציל לנו את החיים. כל טלפון שחבר שלי מקבל הוא אומר 'בואו תצילו אותנו' זה היה סרט שלא נגמר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר