תמונת מצב עצובה לקראת יום השואה: רבע מהניצולים בישראל חיים מתחת לקו העוני

כ־150 אלף שורדי שואה חיים בישראל • הגיל הממוצע עומד על 85.7 • בכל יום נפטרים בממוצע 42 ניצולים • 57,200 מהם נזקקים לשירותי סיעוד

רבע מהניצולים בישראל חיים מתחת לקו העוני, צילום: רפאל בן ארי

בארגונים המסייעים לשורדי שואה דורשים כבר שנים מהמדינה להפחית את הביורוקרטיה שעימה נאלצים השורדים להתמודד, ולקדם תיקוני חקיקה שיבטלו את ההבחנה בין הניצולים ויאפשרו תשלומים שווים לכולם. עלות מוערכת למהלך כזה: 3-2 מיליארד שקלים בשנה.

אתי פרחי, מנכ"ל הקרן לרווחת נפגעי השואה, אומרת: "ניצולי השואה לא הופכים לצעירים. זה דור שהולך ונעלם. זה ברור לנו. תקוותנו שאלה שנשארו יצליחו להזדקן בכבוד, כל אחד לפי צרכיו".

אורלי סיון, מנכ"לית עמותת אביב לניצולי השואה, המסייעת לניצולים במיצוי זכויותיהם: "לפי הלמ"ס, עד שנת 2030 יהיו פחות מ־50 אלף ניצולי שואה בישראל". ח"כ מירב כהן, עד לא מזמן השרה לשוויון חברתי וכיום יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה: "מצבם הבריאותי של שורדי השואה הולך ומידרדר. זו נקודת הזמן המשמעותית ביותר לפעול".

בישראל חיים כיום כ־150 אלף שורדי שואה, אשר מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה מקבלת תגמולים חודשיים בסכומים שנעים בין 2,617 ל־10,702 שקלים, בהתאם למצב הבריאותי והכלכלי, וכן זכאית להנחות בחשמל ובארנונה, לפטור מתרופות, למענק הבראה, למתנדבים ולשעות סיעוד שבועיות. הקבוצה השנייה מקבלת מענק שנתי בסך 6,987 שקלים (עד ינואר 2022 עמד המענק על 4,000 שקלים, עד שעודכן על ידי שר האוצר הקודם ליברמן) וזכאית לשעות סיעוד ולפטור מתרופות.

ניצול שואה (אילוסטרציה), צילום: Getty Images

הקבוצה הראשונה מונה כ־47 אלף ניצולי שואה, מתוכה 2,800 הוכרו על ידי ממשלת גרמניה עד סוף 1969 ומקבלים ממנה ישירות רנטה חודשית. 20 אלף מהקבוצה הראשונה מקבלים תגמולים חודשיים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים אשר נחקק באוקטובר 1953, וכ־24 אלף מקבלים את התגמולים מוועידת התביעות, כיוון שעלו לישראל אחרי חקיקת החוק ועד אמצע שנות השישים.

הקבוצה השנייה, המקבלת מענק שנתי, מונה כ־110 אלף איש, שמתחלקים לשתי תת־קבוצות. הראשונה, 53 אלף שורדי שואה, יוצאי בריה"מ לשעבר, תוניסיה ולוב, אשר היו מוכרים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אלמלא עלו לישראל לאחר אוקטובר 1953. כיוון שכך, הם אינם זכאים לתגמול חודשי.

"כשמדברים על ניצולי שואה עניים, זו הקבוצה הזו", מסבירה אתי פרחי. אורלי סיון מוסיפה: "קבוצה שלמה נופלת בין הכיסאות כיוון שהחוק נחקק באוקטובר 1953. למעשה, רק שנת עלייה מונעת מהם לקבל קצבה חודשית שתאפשר להם לחיות בכבוד. צריך לבטל לקבוצה הזו את המגבלה החוקית ולהשוות את התנאים שלה לאלה של הקבוצה הראשונה".

דו"ח של מבקר המדינה כבר מצא כי 25 אחוזים משורדי השואה חיים מתחת לקו העוני. מדובר באנשים המשתייכים בעיקר לקבוצה זו. ענת שוסטר, מנהלת מחלקת שירות סוציאלי בקרן לרווחת נפגעי השואה, אומרת: "אלה אנשים שצריכים לעשות בחירה בין לנסוע לטיפול רפואי, לשלם חשבון חשמל או לקנות אוכל".

מירב כהן, צילום: אורן בן חקון

לתת הקבוצה השנייה משתייכים 45 אלף יוצאי מרוקו, אלג'יריה ועיראק, אשר הוכרו לפי חוק נפגעי התנכלויות אנטישמיות כיוון שהשלטונות שם הושפעו וקיבלו השראה ממעשי הנאצים. גם הם מקבלים את המענק השנתי, זהה בגובהו לזה שמקבלים יוצאי בריה"מ לשעבר, אלג'יריה ולוב, אשר סבלו מרדיפות הנאצים.

כאמור, ארגוני הסיוע קוראים להפריד בין שתי תת־קבוצות אלה ולהשוות את התנאים של 53 אלף יוצאי בריה"מ לשעבר, אלג'יריה ולוב לזו של קבוצת מקבלי התגמולים החודשיים. העלות המוערכת למהלך כזה, שמשמעותו תשלום קצבה חודשית ממוצעת של כ־4,500 שקלים בחודש, היא 2-3 מיליארד שקלים בשנה. זו הוצאה משמעותית, אך כזו שתשנה את חייהם של האנשים האלה, שכיום מקבלים מענק שנתי בלבד.

ח"כ מירב כהן סבורה שהעלאה של קצבאות הזקנה תיתן מענה ותסייע לשורדי השואה. הוועדה בראשותה מתמקדת בסוגיות הנוגעות לשיפור חייהם של שורדי השואה, אם כי אף שר לא הגיע לשלושת הדיונים שנערכו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר