סקר: כ-75% מההורים עוקבים אחר פעילות ילדיהם ברשתות

המשרד לביטחון לאומי חשף נתונים שלפיהם ההורים מפקחים יותר על ילדיהם בעידן המודרני • כ-40% מההורים לילדים בגילים 14-8 דיווחו שילדיהם נחשפו לפגיעות או לתכנים בעלי אופי מיני ברשת • 52% מההורים עוקבים אחר ילדיהם באמצעות מעקב אחר כניסה לאפליקציות, 47% מגבילים את השימוש

הורים עוקבים אחרי השימוש של הילדים בפלאפון

המשרד לביטחון לאומי חשף היום (שלישי) ממצאי סקר ראשון מסוגו בנושא תכנים ובקרת הורים להגנה על ילדים ברשת. מהסקר עולה כי שני שליש מההורים משתמשים בתוכנות מעקב אחר ילדיהם ברשת. בחברה הערבית מדובר בשיעור גבוה יותר, כ-76% מעורבים בהרגלי הגלישה של ילדיהם.

כ-40% מההורים לילדים בגילים 14-8 דיווחו שילדיהם נחשפו לפגיעות או לתכנים בעלי אופי מיני ברשת. למעלה מ-70% סבורים שילדיהם אינם מדברים עם אנשים זרים ברשת ואינם מעלים תמונות וסרטונים אישיים.

הסקר בוצע ברבעון השלישי של שנת 2022 בקרב 500 הורים לבני נוער בגילים 14-8, שמתוכם 21% מהחברה הערבית.
מנתוני הסקר עולה כי השימושים העיקריים בתוכנת בקרת הורים אחר ילדיהם היא באמצעות מעקב אחרי המיקום הגיאוגרפי של הילדים (58%). 52% מההורים עוקבים אחר ילדיהם באמצעות מעקב אחר כניסה לאפליקציות. 47% מגבילים לילדיהם את זמן הגלישה. מנגד, ב-70% מהמקרים בהם מתבצע שימוש בתוכנת בקרת הורים - הילדים מודעים לשימוש בה.

ביחס לשירותי סינון תכנים מסתבר שכ-90% מהציבור מודע לשירותי סינון תכנים ברשת. יחד עם זאת, רק כ-40% משתמשים בהם בעיקר הציבור הדתי וחרדי. לטענת מבצעי הסקר, הסיבה העיקרית לחוסר שימוש בסינון תכנים היא ״חוסר התעמקות בנושא״. רק כ-25% מהציבור שמעו על החובה המוטלת על ספקיות האינטרנט להציע שירות סינון תכנים בחינם למנויים.

מעקב אחר הילדים ברשת, בפלאפון ובאפליקציות,

רק 50% מהמשיבים על הסקר קיבלו הצעה מספקית האינטרנט לקבלת שירות סינון תכנים. רק ל-30% ממדתתפי הסקר השירות הוצע ללא תשלום. 60% מעריכים שיפנו לספק האינטרנט בבקשה להתחבר לשירות. 40% ציינו כי לא יבקשו להתחבר לשירות. כ-25% ממשתתפי הסקר סבורים כי לא נשקפת לילדיהם סכנה בעת הגלישה באינטרנט. לכ- 20% אין כלל סבלנות לעסוק בנושא. כ-20% לא מאמינים שהשירות חשוב או משמעותי.

"לא מודעים לגיל המינימלי"

כאמור כ-40% מהמשיבים דיווחו שילדיהם נחשפו לפגיעות או לתכנים בלתי הולמים ברשת, בעיקר לאלימות או לבריונות ולתכנים בעלי אופי מיני. בחברה הערבית נתון זה גבוה יותר ועומד על קרוב ל- 50%. רק 10% מהמשיבים סבורים שהם יודעים מהו גיל השימוש המינימלי באפליקציות השונות. למעלה מ-70% מההורים סבורים שילדיהם אינם מדברים עם אנשים זרים ברשת, אינם מעבירים פרטים אישיים ברשת, לא יפנו להורה במקרה של פגיעה, ואינם מעלים תמונות וסרטונים אישיים לרשת. במגזר הדתי והחרדים שיעור המשתמשים בתוכנות מעקב הורים נמוך יותר ועומד על 25% בקרב החרדים ו-32% בקרב הדתיים.

לדברי ד"ר גד פרישמן, המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי: ״מדובר בממצאי סקר ראשון מסוגו בישראל אשר קיבל דגש בהמשך לדו"ח המבקר בנושא הגנה על קטינים במרחב המקוון".

ד"ר נאוה כהן-אביגדור, ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי 105 במשרד לביטחון לאומי: ״הסקר מצביע על כך שהורים אינם מודעים לגיל השימוש המינימלי המומלץ ברוב האפליקציות - גיל 13. כאשר ילדים גולשים באפליקציות בגילים נמוכים יותר הם נחשפים לאיומים, לסכנות. לקשר עם זרים ולתכנים לא מותאמים, שאין להם כלים להתמודד עמם״.
השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס לממצאי הסקר ואמר "חיזוק הכלים לפיקוח ולבקרה מושכלים של ההורים הוא יעד ונעשה ככל הניתן לחזק את תחושת הביטחון האישי של הילדים ברשת״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר