וואטסאפ | צילום: אי.פי.איי.

כדי למנוע הודעות "פייק": הדרג המדיני מחויב לייצר מסר אחיד

למדינות אויב יש יכולות לבצע לוחמה פסיכולוגית באופן יעיל ומשוכלל • לכן, אנחנו צריכים להפנים שבעיתות חירום חייבים לצרוך את המידע רק מגורמים רשמיים ולהישמע להנחיות ברורות של גורמים מדינתיים • מובן שהאחריות לא נופלת רק על כתפינו • אלעד טנא, ראש מערך ההסברה הלאומי בממשלת בנט, בטור מיוחד

שמעתם על האמל"ח האיראני שהוחדר ללב הארץ דרך מנהרת הברחה שנחפרה בגבול הצפון? מי לא קיבל בשבוע שעבר לווטסאפ את פרסום (הפייק!) בזמן 48 השעות בהן נאסר לפרסם את פרטי הפיגוע החמור במגידו ואת דבר החדירה מגבול הצפון. איפול ממושך כזה יכול להיות קריטי עבור ארגוני הביטחון כדי לטפל באירוע. מצד שני, הוא גם גורם לעתים להיווצרות שמועות בקבוצות הווטסאפ, ואף חמור יותר, הוא מאפשר הפצת פייק ניוז בידי גורמים עוינים שמנסים לזרוע פחד ואנרכיה בציבור.

במהלך אירוע מבודד עוד אפשר להשתלט על ניסיונות כאלה, אבל בעתות חירום, כשיש מצבור גדול של אירועים, זה כבר עלול להיות אתגר רציני. החל בפגיעה במורל, דרך הסתה של קבוצות באוכלוסייה האחת נגד השנייה, ועד לזריעת בהלה כדי שתוביל לבריחה המונית, לפקקי ענק ולשיתוק יכולת התנועה של כוחות הביטחון.

שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי. "מי שפגע ישלם", צילום: אייל מרגולין/ג'יני

למדינות אויב יש יכולות לבצע לוחמה פסיכולוגית באופן יעיל ומשוכלל אף יותר. ולכן, האחריות שלנו כאזרחים במקרה כזה היא כפולה: אנחנו צריכים להפנים שבעיתות חירום חייבים לצרוך את המידע רק מגורמים רשמיים ולהישמע להנחיות ברורות של גורמים מדינתיים כמו פיקוד העורף, רשות החירות הלאומית והרשויות המקומיות. ולא פחות חשוב – אם קיבלנו מסר ממקור לא רשמי, גם אם מדובר ב"גיס של בן דוד של חבר שיושב בבור בקרייה" – לא להפיץ אותו הלאה ברשתות החברתיות.

למדינות אויב יש יכולות לבצע לוחמה פסיכולוגית באופן יעיל, צילום: רויטרס

מובן שהאחריות לא נופלת רק על כתפינו, האזרחים. מי שנושא באחריות בראש ובראשונה הוא הדרג המדיני. בזמן חירום הוא מחוייב לייצר מסר אחיד לכלל הרשויות והארגונים, כדי להבטיח רציפות תפקודית של המדינה, כדי לזכות באמון האזרחים, וכדי לתת מענה לאיומים מבחוץ. ולשם כך בדיוק חייבת המדינה מערך הסברה לאומי חזק ומתפקד שיסנכרן את המידע 24/7 בין הגופים השונים – וידאג להעביר את המידע לציבור באופן המיטבי.

שר הביטחון, יואב גלנט, בסיור בגבול הצפון אחרי חדירת המחבל מלבנון, צילום: אייל מרגולין/ג'יני

במהלך הרמדאן בשנה שעברה והגל החמישי של הקורונה, מערך ההסברה, יחד עם גופי הביטחון השונים, הזים בהצלחה מצבי פייק בזכות העברה מיידית של חומרים ויזואליים לגופים השונים, והפצה מהירה שלהם לציבור דובר עברית וערבית, תוך העברת מסרים ותדרוכים שוטפים לכלל הגופים הרשמיים. חמ"ל יעודי של מטה ההסברה תיכלל את עבודת ההסברה של המשטרה, משרד החוץ, צה"ל, שב"ס ועוד, הפריך טענות פייק, הידהד את המסרים של הנראטיב הישראלי בדבר חופש פולחן למוסלמים בהר הבית ועוד בעזרת חומרים ויזואליים עדכניים ובכך חיזק את אמון הציבור ברשויות, שכל כך חשוב בחירום.

על פי גורמי ביטחון זוהה גם שינוי בנראטיב הפלשתיני בתקופת הרמדאן הקודם והביא למעבר "חלק" של מצעד הדגלים ביום ירושלים הצמוד לרמדאן, למרות כל ההתרעות. המאמץ ההסברתי ברמדאן הקודם תרם למניעת ההסלמה, אך גם לבידול בין הזירות השונות ואף הביא לגינויים בעולם הערבי נגד פורעים פלשתינים, בעקבות קמפיין דה לגיטימציה שחשף סרטונים של יוזמות אלימות פלשתיניות בתוך מסגד אל-אקצא, של פעילי חמאס משחקים כדורגל באולם התפילה והכי חשוב – הומחש (בשידור חי) חופש הפולחן המוסלמי בהר.

כשתזמורת הגופים הרשמיים מנגנת כמו שצריך גם הקהל – האזרחים מרגיש שותף לאירוע, כתוצאה מהאמון שגובר במערכת ואני מאמין שכך גם ישתף פחות פעולה עם העברת הודעות פייק, וירגיש חלק מהמערכה. אז בואו ניקח אחריות. זה גם אנחנו, וגם הממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...