האלגוריתם נגדו, האמת איתו: הרופא שמנסה להרדים את הפייק-ניוז ברשת

כשד"ר יוחאי רביב הבין מה הילדים שלו רואים ברשתות החברתיות הוא החליט לעלות להתקפה • הרופא המרדים מביה"ח לניאדו מגיב בסגנון העוקצני שלו" למשפיעני בריאות" בטיקטוק ובאינסטגרם - ומשלם את המחיר

ד"ר יוחאי רביב. צילום: ד"ר יוחאי רביב

ד"ר יוחאי רביב מנווט היום בין שני עולמות: ביום (ולפעמים גם בלילה), הוא עובד כרופא מרדים בבית החולים לניאדו (תחום שבו הוא עוסק כבר כ-16 שנה), אך בשעות הפנאי שלו הוא נלחם בפייק ניוז רפואי ברשת.

רביב, תושב הצפון, נשוי ואב לארבעה ילדים, יוצר ומפרסם ברשתות החברתיות (טיקטוק ואינסטגרם) סרטונים קצרים וציניים, תחת השם "תקראו למרדים", שבהם מתעמת עם מידע כוזב שמופץ ברשת, חושף טעויות עובדתיות של משפיענים ומציע לצופים אלטרנטיבה מדעית ומדויקת.

@userh7sgewkt10

"כמות המשפיענים שמפיצים מידע כוזב שמסוכן בריאותית, רק הולכת וגדלה", הוא אומר ל"ישראל היום". "היום, זה לא משנה אם למדת רפואה שבע שנים. מה שמשנה זה איך אתה נראה ואיך התפאורה שסובבת אותך מצטלמת - וזה מאוד מדאיג". 

הכל התחיל מבחינתו לפני כשבעה חודשים, כשהוא גילה במה ילדיו צופים בטלפונים החכמים שלהם וגילה מה באמת קורה ברשתות החברתיות. "כשראיתי את התוכן שהם נחשפים אליו ברשת, נבהלתי מאוד והבנתי שאין לי ברירה ושאני חייב לייצר תוכן איכותי כקונטרה לכל המידע המוטעה הזה", הוא אומר. 

לא רק הילדים של רביב נחשפים לתוכן בעייתי. סקר שנערך על ידי עמותת ויקימדיה ישראל מצא כי 60% מבני נוער בישראל מדווחים על חשיפה לתוכן שקרי – אך רובם אינם בודקים את אמינות המידע או פועלים כדי לדווח עליו.

סקר שנערך על ידי עמותת ויקימדיה ישראל מצא כי בני נוער בישראל פוגשים על בסיס יומיומי תכנים כוזבים ברשתות., צילום: istockphoto

את הסרטון הראשון שהוא העלה לרשת רביב יצר אחרי שנתקל בסרטון של מזל כהן, "משפיענית בריאות", שטענה שעדיף לאכול גלידה במקום תפוח - הסבר שהתבסס לדבריה על "מניעת ריקבון בוושט". רביב לא הצליח להישאר אדיש. "היא הצביעה על הלב ואמרה שזו הקיבה, ואף אחד לא עוצר אותה". הוא משחזר. "נכנסתי לעוד סרטונים ברשת והבנתי עד כמה העולם הזה שקרי".

הסרטון של המשפיענית הגיע עד משרד הבריאות, שאף בחר להגיב עליו עם סרטון משלו. 

@userh7sgewkt10

בהתמדה, סרטון אחר סרטון, רביב אסף קהל מכובד של עוקבים: כ-20 אלף עוקבים ברשת האינסטגרם וכ-70 אלף עוקבים בטיקטוק. הוא פיתח סגנון ייחודי וכמעט קבוע: קטע של הסרטון השקרי, פנים מופתעות, הסבר רפואי קצר ומדויק, וסגיר בנימה עוקצנית.

הסגנון הביקורתי הזה שלו לא תמיד עובר חלק - וזו בדיוק כוונתו. "אני רוצה לגרום לצופים לחשוב פעמיים לפני שהם מאמינים לכל 'מומחה' שמופיע על המסך שלהם - צריך להיות לזה מחיר", הוא מסביר. "אם מישהו מפיץ מידע כוזב ומסוכן, מישהו צריך לעמוד מולו ולהגיד לו 'אתה משקר'". 

בין התכנים שרביב מגיב להם נמצאים לא פעם גם סרטונים ויראליים של משפיענים מהבולטים ברשת הישראלית – כאלה שזוכים לעשרות אלפי עוקבים ולתפוצה רחבה במיוחד בקרב קהל צעיר. אחת התגובות הזכורות ביותר של רביב הייתה לסרטון של "המשפיענית הפיננסית" לבנת אורינובסקי, שסיפרה על צ'אט בינה מלאכותית שהציע לה תרופות במקום רופא או רוקח ואף טענה ש"אין באמת צורך ברוקחים". רביב לא נשאר אדיש, והגיב: "אין עדיין AI שמורשה לנפק מרשמים. ואם הוא מציע לך תרופות - אולי כדאי שתתקשרי למד"א".

הגישה של רביב הביאה לו הרבה עוקבים, אבל גם הקימה לו אויבים. הוא מספר שהוא נתקל שוב ושוב בחסימות של חשבונותיו באינסטגרם, בטיקטוק, וגם בוואטסאפ. לדבריו, האלגוריתם מזהה את הטון הביקורתי שלו ומוריד את הסרטונים מבלי לבדוק מה באמת נאמר. "הם רואים שאני מתווכח עם אנשים ואז חוסמים אותי", הוא אומר. "הם לא בודקים את העובדות. את הבריונים האמיתיים הם משאירים, ואת מי שמנסה להילחם בהם – הם מוחקים". 

נמצא כי 60% מבני נוער בישראל מדווחים על חשיפה לתוכן שקרי, צילום: ThinkstockPhotos

רביב מספר שבכמה במקרים הוא נאלץ לשלם למתווכים כדי להחזיר את החשבונות לפעולה. “לצערי, אני משקיע לא מעט כסף כדי להשתמש בכל מיני מתווכים שכל פעם פותחים לי את החשבון”, הוא מספר. “זה ממש לא משתלם לי כלכלית, כי אני מושקע בזה המון”.

למרות החסימות והמחיר האישי, ד"ר רביב ממשיך להזכיר לצופים שהמדע עדיין כאן, גם כשנדמה שהאלגוריתם בוחר אחרת. מבחינתו, כל סרטון הוא לא רק תגובה, אלא שליחות. “אני לא משטרת האמת”, הוא מדגיש, “אבל אם לא נעמוד מול השטויות האלה, הן פשוט ימשיכו לשלוט”. 

מחברת מטא נמסר, כי הם לא מגיבים על מקרים ועמודים של אנשים פרטיים. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר