כמעט מחצית מהצעירים היו מעדיפים לחיות בעולם שבו האינטרנט אינו קיים, כך עולה מסקר חדש שנערך בבריטניה, לפי פרסום באתר "הגרדיאן".
המחקר, שנערך על ידי מכון התקנים הבריטי וסקר 1,293 צעירים, חושף נתונים מדאיגים על הרגלי השימוש באינטרנט בקרב בני 16-21. כמעט 70 אחוז מהם מרגישים גרוע יותר לגבי עצמם לאחר בילוי זמן ברשתות חברתיות, ו-46 אחוז אמרו שהיו מעדיפים להיות צעירים בעולם ללא אינטרנט בכלל.
מחצית מהנשאלים (50 אחוז) תומכים בהטלת "עוצר דיגיטלי" שיגביל את הגישה שלהם לאפליקציות ואתרים מסוימים אחרי השעה 22:00. רבע מהמשיבים מבלים ארבע שעות או יותר ביום ברשתות חברתיות, בעוד 42 אחוז הודו כי הם משקרים להוריהם ולאפוטרופוסים שלהם לגבי פעילותם המקוונת.
הסקר חשף גם התנהגויות סיכון מדאיגות: 42 אחוז מהצעירים שיקרו לגבי גילם ברשת, 40 אחוז הודו שיש להם חשבון מזויף או חד-פעמי (burner), ו-27 אחוז אמרו שהם מתחזים לאדם אחר לחלוטין. בנוסף, 27 אחוז מהמשיבים שיתפו את מיקומם באינטרנט עם זרים.
שלושה רבעים מהנשאלים דיווחו שהם בילו יותר זמן באינטרנט כתוצאה ממגפת הקורונה, כאשר 68 אחוז מרגישים שהזמן שהם מבלים באינטרנט פוגע בבריאותם הנפשית.
עוצר דיגיטלי הוא הפתרון?
תוצאות הסקר מתפרסמות בעת ששר הטכנולוגיה הבריטי, פיטר קייל, רמז כי הממשלה בוחנת אפשרות להפוך את הגבלות זמני השימוש לחובה חוקית עבור אפליקציות כמו טיקטוק ואינסטגרם. בראיון ל"דיילי טלגרף" באפריל, קייל אמר כי הוא "עוקב בתשומת לב רבה" אחר המהלך של טיקטוק להגביל את השימוש באפליקציה למשתמשים מתחת לגיל 16 אחרי השעה 22:00, ובוחן כלים שהורים יוכלו להשתמש בהם כדי לנתק את הגישה בזמנים קבועים.
מהלכים אלה מתרחשים במסגרת חוק הבטיחות המקוונת החדש שנכנס לתוקף בבריטניה, המחייב פלטפורמות לעמוד בנהלים חדשים שנקבעו על ידי אופקום (Ofcom), רשות התקשורת הבריטית, כדי לשמור על בטיחות המשתמשים באינטרנט.
ראני גובנדר, מנהלת מדיניות לבטיחות ילדים באינטרנט ב-NSPCC (האגודה הלאומית למניעת התעללות בילדים), הביעה ספק לגבי יעילות העוצר הדיגיטלי כפתרון בודד. "עלינו להבהיר שעוצר דיגיטלי לבדו לא יגן על ילדים מפני הסיכונים שהם נחשפים אליהם באינטרנט. הם יוכלו לראות את כל הסיכונים הללו בנקודות אחרות של היום והשפעתם תישאר זהה", אמרה ל"גרדיאן".
היא הוסיפה כי המיקוד העיקרי של החברות והממשלה צריך להיות להבטיח שילדים משתמשים "באתרים הרבה יותר בטוחים ופחות ממכרים".
אנדי בורוז, המנכ"ל של קרן מולי רוז למניעת התאבדויות, אמר כי "ברור שצעירים מודעים לסיכונים באינטרנט, ומעבר לזה הם רוצים פעולה מחברות הטכנולוגיה כדי להגן עליהם". הוא הוסיף כי אלגוריתמים יכולים לספק תוכן ש"יכול במהירות להידרדר ולהוביל צעירים לנתיבים של תכנים מזיקים ומעוררי מצוקה, ללא כל אשמה מצדם".
לדבריו, חוקים חדשים "נדרשים בדחיפות כדי סוף סוף להטמיע גישה של בטיחות מובנית ברגולציה, שמעמידה את צרכי הילדים והחברה לפני אלה של חברות הטכנולוגיה הגדולות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו