בשורה להתיישבות: בג"ץ מצפה כרמים עשוי להציל אלפי מבנים ביהודה ושומרון

בהתיישבות כבר היו מוכנים היום לגרוע מכל. אחרי קרוב ל-20 שנות מאבק, הם הגיעו לרגע האמת בדיון הנוסף בבית המשפט העליון בנוגע למצפה כרמים, וחלקם היו פסימיים ולא האמינו שיש סיכוי. אחרי הכל, לפני כשנתיים נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הפכה את החלטת ביהמ"ש המחוזי וקבעה כי על המדינה לפנות את היישוב. כשיצא פסק הדין הם שפשפו את עיניהם בתדהמה ורצו לשכתב את תגובותיהם המוכנות. אחרי שנים ארוכות של מאבקים מול המערכת – הם ניצחו, ועמם ההתיישבות כולה.

על מנת להבין את האירוע של מצפה כרמים צריך לחזור שנים אחורה. במסגרת הסכם המאחזים בימי אהוד ברק פונתה נקודת התיישבות באזור היישוב כוכב השחר ובתמורה סיפקה המדינה קרקע לבניית יישוב – מצפה כרמים שמו. הממונה על רכוש נטוש, המקביל למנהל מקרקעי ישראל ביהודה ושומרון, הקצה שטח לחטיבה להתיישבות והם הקצו אותו לבניית יישוב. בדיעבד התברר שנעשתה טעות – חלק מהיישוב נבנה על קרקע שמוגדרת כפרטית ושייכת לפלשתינים.

כמה שנים מאוחר יותר הגישו פלשתינים בג"ץ על היישוב וטענו שמדובר בקרקע פרטית. המתיישבים, מנגד, אמרו שעומדת להם חזקת תום הלב שמוגנת על ידי תקנת השוק, ולכן העניין צריך להיפתר בבית המשפט המחוזי – על מנת לברר את העובדות. בתחילה אישרה השופטת נאור את טענת המתיישבים, ובהתיישבות ניצחו בבית המשפט המחוזי, אך בתגובה ארגון שמאל הגיש שוב בג"ץ ולפני שנתיים פסקה השופטת חיות שמדובר בגזל של קרקע. לטענתה, רף תום הלב בתקנות השוק חייב להיות גבוה בהרבה ממה שהיה במקרה של מצפה כרמים.

בהתיישבות לא ויתרו, ובסיועה של שרת המשפטים דאז איילת שקד, שהתגייסה לעניין, ועו"ד הראל ארנון, עורך דין ותיק שפועל כבר שנים רבות ביו"ש, החלו לטקס עצה. בתיאום עם היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט הפעילו את סעיף 5 בתקנות השוק, שמאפשר להכיר במצבים שבהם התברר שהממונה על הרכוש הנטוש הקצה בטעות קרקעות למתיישבים – שהתקשרו עמו בעסקה בתום לב ולאחר מכן התברר שלא מדובר בקרקעות המדינה.

למרות שהדיון הנוסף בנושא היווה נקודת אור, בהתיישבות לא כולם היו אופטימיים לגבי האפשרות שבג"ץ ייעתר לתושבים. "התושבים של מצפה כרמים וזמביש היו אופטימיים לגבי הפסיקה, אבל אני דווקא הייתי פסימית", סיפרה לי שרת הפנים איילת שקד. גורמים אחרים בהתיישבות סיפרו שהיו מוכנים עם תגובות נגד פסיקת בג"ץ, והופתעו מאוד כשקיבלו את ההכרה הסופית שמצפה כרמים לא יפונה.

צריך להבין שמדובר בפסק דין מהותי ביותר למען יהודה ושומרון. לאורך השנים הביעו הגורמים הבכירים ביו"ש התנגדות לחוק ההסדרה, מכיוון שסברו שיש להשתמש בתקנות הקיימות – תקנות השוק. שקד אמרה כי בניגוד לאלו שסוברים שיש לעלות עם D9 על בית המשפט העליון, היא סוברת כי יש להשתמש בכלים של המערכת על מנת לשנות את התנאים על המגרש. התנאים הללו, מקווים כעת הבכירים ביו"ש, הבשילו עם פסיקת בג"ץ.

ישנם בין 2000 ל-3000 מבנים ביהודה ושומרון שנמצאים בסטטוס של מצפה כרמים. מדובר ברובם במבנים בעומק של יישובים שקיימים מזה 30 שנה ויותר, והסיבה שהם בסטטוס הזה הוא שהמנהל האזרחי סימן מחדש את הקו הכחול ביישובים והחריג אותם החוצה. כך למשל, שכונה באלפי מנשה שבנויה כבר עשרות שנים פתאום גילתה שהיא מיועדת להריסה.

ביו"ש מקווים שכעת בג"ץ ייצא מהמשוואה ברוב המקרים, מכיוון שניתן לדון בנושא על פי עובדות בבית המשפט המחוזי. גם אם בתים שכאלו יגיעו לבג"ץ, הם מקווים שחזקת תום הלב תעמוד להם והם יוכלו לעשות שינוי באמצעות תקנות השוק. אם אכן כך יקרה, הרי שאלפי מבנים ביהודה ושומרון יאושרו ולא יהיו עוד בסכנת הריסה. שקד, שפעלה רבות בעניין כשרת משפטים, מגדירה זאת כהישג הגדול ביותר שלה בתפקיד לצד מינוי שופטים. זהו סדר הגודל של ההחלטה הזו.