רעידת אדמה הורגשה בצפון הארץ

הצפון רועד: רעש אדמה קל בעוצמת 3.1 דרגות ריכטר הורגש הערב (רביעי) סביב השעה רבע לתשע באזור הכינרת, כ-13 קילומטרים צפונית לבית שאן. על אף עוצמתה הגבוהה יחסית של רעידת האדמה הנוכחית, טרם דווח על נפגעים או על נזק משמעותי. לאחר רעידת האדמה המרכזית, נשמעו דיווחים נוספים על סדרת רעשי משנה חלשים יותר שהורגשו באזור, אך אין לכך כעת אישור נוסף.

פיקוד העורך לא הפעיל את ההתרעה על רעידת האדמה, מכיוון שלא מדובר ברעידה שמסכנת את חיי התושבים באזור. מדובר באזור המצוי על השבר הסורי אפריקאי ובשל כך מתחוללות בו לעיתים קרובות רעידות אדמה קלות, רובן אינן מורגשות אלא נמדדות במכשירים הסיסמיים. בחודש פברואר האחרון הורגשו ארבעה רעשי אדמה בשטח, דבר שעורר דאגה רבה.

לכן, שוחחנו לאחר מכן עם פרופ' זהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי, שהבהיר כי אין דרך לקשר בין הרעשים באזור לבין התרחשות של רעידת אדמה חזקה. "אין דרך לקשר בין רעשים אלו לרעש האדמה החזק יותר שצפוי בארץ", אמר והוסיף כי "אנחנו יודעים שכל מאה שנה, פחות או יותר, מתחוללים בארץ רעשי אדמה חזקים של מעל 6 דרגות. ישראל נמצאת כעת בתוך הטווח החזוי של רעש אדמה חזק, מהסוג הזה שיכול להתחולל על כל נקודה בשבר הסורי אפריקאי שמצוי לנו כגבול מזרחי".

למרות התחזיות המדאיגות, מנהל המכון הגיאולוגי הדגיש כי מדובר בסטטיסטיקה בלבד. לדבריו אז, "הרעש החזק יכול להגיע פעם ב-150 שנה או פעם ב-50 שנה- אנחנו לא יכולים לדעת". עם זאת, המומחה הביע דאגה ביחס לתא השטח הנוכחי שבו הורגשו הרעידות. לפי פרופ' גבירצמן, רעש חזק באזור בית שאן עשוי להשפיע על רוב האוכלוסייה בארץ, זאת בניגוד לרעש שיתחולל באזור נידח יותר כמו הערבה שישפיע פחות. "הסיכון לנזק גדל ככל שיותר אנשים בתוך הטווח", הסביר אך ציין כי "חשוב לבנות מבנים לפני התקן, ובמקומות שיש מבנים ישנים - לחזק אותם או להרוס ולבנות מחדש".