"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
4 רעידות אדמה בחודש

במכון הגיאולוגי מזהירים: "עמק בית שאן מתעורר, זה מדאיג"

רצף הרעידות בחודש האחרון מעלה את השאלה: האם זהו רק קדימון לרעש הגדול הבא? • פרופ' זהר גבירצמן מהמכון הגיאולוגי מבהיר כי אין דרך לקשר בין הרעשים האחרונים לרעידת אדמה חזקה • עם זאת, הוא מזהיר: "רעש חזק באזור בית שאן עשוי להשפיע על רוב האוכלוסייה בישראל" • וגם: משנת 1068 ועד ל-1927 - היסטוריית רעידות האדמה בארץ ישראל

,עודכן
0השמעה
תרגיל מוכנות לרעידת אדמה

ארבע רעידות האדמה שהתרחשו בחודש האחרוןמעלות שאלות רבות בנוגע למוכנות של ישראל לאירועים דומים. בשיחה עם מנהל המכון הגיאולוגי, פרופ' זהר גבירצמן, ניסנו להבין אם ייתכן שרצף הרעידות הוא רק אירוע מקדים לקראת רעש חזק יותר שעתיד לבוא. וכמובן, התרחיש של המומחים: מה תהיה התוצאה לאחר רעידה משמעותית יותר?

"אין דרך לקשר בין רעשים אלו לרעש האדמה החזק יותר שצפוי בארץ", מבהיר פרופ' גבירצמן. "אנחנו יודעים שכל מאה שנה, פחות או יותר, מתחוללים בארץ רעשי אדמה חזקים של מעל 6 דרגות". פרופ' גבירצמן מזכיר את הרעידות המפורסמות משנת 1927, 1837 ו-1757. "ישראל נמצאת כעת בתוך הטווח החזוי של רעש אדמה חזק, מהסוג הזה שיכול להתחולל על כל נקודה בשבר הסורי אפריקאי שמצוי לנו כגבול מזרחי". למרות התחזיות המדאיגות, מנהל המכון הגיאולוגי מדגיש כי מדובר בסטטיסטיקה בלבד. לדבריו, "הרעש החזק יכול להגיע פעם ב-150 שנה או פעם ב-50 שנה- אנחנו לא יכולים לדעת".

נזקי רעידת האדמה בטבריה,צילום: גיל אליהו-ג׳יני

עם זאת פרופ' גבירצמן, מביע דאגה ביחס לתא השטח הנוכחי שבו הורגשו הרעידות בחודש האחרון - עמק בית שאן ובקעת כנרות. "תא השטח הזה היה שקט עשרות שנים וכעת הוא התעורר. כי כל מי שמטייל באזור רואה את הריסות בית שאן הרומאית, שנחרבה סופית בשנת 749. אפשר לראות שם את העמודים הרומאיים הגדולים והחזקים שפשוט התרסקו לרצפה". לפי פרופ' גבירצמן, רעש חזק באזור בית שאן עשוי להשפיע על רוב האוכלוסייה בארץ, זאת בניגוד לרעש שיתחולל באזור נידח יותר כמו הערבה שישפיע על פחות.

"הסיכון לנזק גדל ככל שיותר אנשים בתוך הטווח", מסביר פרופ' גבירצמן. "אלא שלצערי אין לנו דרך לדעת. מה שכן בידנו, זה לבנות מבנים לפני התקן ובמקומות שיש מבנים ישנים - לחזק אותם או להרוס ולבנות שוב".

היסטוריה של רעידות

על רקע דבריו של פרופ' גבירצמן, חזרנו אחורה, לרעידות המשמעותיות ביותר שהיו בארץ ישראל, טרם הקמת המדינה.

יולי 1927 -רעידת אדמה בצפון ים המלח. הערים ירושלים, יריחו, רמלה, לוד, טבריה ושכם נפגעות קשה. הרעידה הביאה ל-285 הרוגים ול-940 פצועים. בירושלים נהרגו עשרה ונפצעו 25.

ינואר 1837 -רעש אדמה קשה מאוד בצפון הארץ כ-28% מתושבי טבריה נהרגו, חלקם מפגיעה של גלי צונאמי ענקיים שעלו מהכינרת. צפת נהרסה כליל.

אוקטובר 1759 -רעש אדמה בעוצמה של 6.3, שמקורו בעמק הירדן, מביא לעשרות אלפי הרוגים. צפת נהרסת ונצרת וטבריה נפגעות. גלי צונאמי בכינרת, גלי ענק פוקדים את עכו ומכסים את הרחובות במים בעומק של שני מטרים.

ינואר 1546 -רעש אדמה חזק בבקעת-הירדן. נהר הירדן הפסיק לזרום ליומיים שלמים, גלי הצונאמי בערי החוף מעכו ועד עזה, וגלי הענק בים המלח.

1201 -רעש אדמה חזק מאוד בבקעת הירדן, שכם נחרבת, אלפי קורבנות, גלי צונאמי ענקיים פוגעים בעכו וערי החוף.

1068 -רעש אדמה חזק במרכז הים התיכון סמוך לחוף, 15 אלף הרוגים ברמלה, ונזקים לערי החוף.

קצב רעשי האדמה בארץ מדווח ברציפות מאז הכיבוש המוסלמי של הארץ, כשהרעש הזכור מתחילת הכיבוש הוא ב-749 - בית שאן נהרסה מאותה רעידת אדמה. עם זאת, רעידות אדמה מוזכרת גם בתנ"ך ובספרות חז"ל, כאשר הרעידה הקשה ביותר הייתה בתקופת שלטונו של המלך עוזיה, אז ירושלים נפגעה בצורה קשה מאוד.

התרחיש המדאיג: 7,000 הרוגים ברעש החזק הבא

לקראת הרעידה הבאה, נראה כי יש עוד הרבה עבודה כדי למגן עשרות אלפי בתים שנבנו בעבר ולא עומדים בתקן המתאים. בדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת שפורסם בסוף החודש שעבר, נכתב כי "לפי הערכות משרד הבינוי והשיכון יש בישראל כ-80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה הטעונים חיזוק, ובהם כ-810 אלף דירות". לפי הערכות ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה, בתרחיש של רעידת אדמה חזקה, בנוסף לפגיעות בנפש, כ-28,600 מבנים עלולים להיהרס או להינזק באופן חמור, 290,000 מבנים נוספים יחוו נזק של בין 5%-20% משווי הבניין.

בניינים בטבריה אחרי רעידת האדמה החודש,צילום: גיל אליהו-ג'ינ

מעבר לכך, באזורים המועדים להיפגע מרעידת, 1,871 מבנים ובהם 36,758 דירות, דורשים חיזוק מפני רעידה. למרות זאת, במשך שנות יישומה של תוכנית תמ"א 38, חוזקו ומוגנו מפני רעידות אדמה רק 1,337 מבנים הנאמדים בכ-1.7% מהמבנים המצריכים זאת בכל הארץ. כ-76% מהמבנים שחוזקו ומוגנו הם באזור תל אביב והמרכז, רק 5% בצפון ובדרום. כמו כן, בדו"ח מבקר המדינה משנת 2019 צוין שבמקרה של רעש אדמה חמור, האבדות בנפש בישראל עלולות להגיע ל-7,000 בני אדם, כשמאות אלפים יישארו ללא קורת גג מספקת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר