"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המחוזי: מצלמות עיריית ת"א חוקיות

בית המשפט קבע כי אין פגיעה בפרטיות שאינה מידתית ואישר להשתמש במצלמות לאכיפת הסדרי חנייה בצירי תנועה מרכזיים

,עודכן
הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים מפרסמת מסמך גילוי דעת לציבור, אשר עושה בפעם הראשונה סדר בנושא מעקב אחר עובדים (אילוסטרציה), צילום: יהושע יוסף

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעור עיריית ת"א-יפו, באשר לסמכותה לאכוף עבירות חנייה באמצעות מצלמות וידאו נייחות. בכך הפך בית המשפט את החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, שפסל ראיות שמתקבלות באמצעות סרטוני וידיאוממצלמות נייחותבעיר.

עיריית תל אביב-יפו הגישה ערר נגד החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, שקבע כי העירייה לא הייתה מוסמכת להפעיל מצלמות וידאו לצורך אכיפת עבירות חנייה, ולכן פסל את הראיות שנאספו באמצעותן נגד המשיב. בפסק הדין, דן ביהמ"ש המחוזי בשני נושאים מרכזיים: הזכות לפרטיות וסמכות העירייה לאכוף את חוקי החנייה באמצעות מצלמות וידיאו.

באשר לפגיעה בזכות לפרטיות, קבע בית המשפט המחוזי כי מדובר בסך הכל בתשע מצלמות וידאו נייחות, שהוצבו בצירי תנועה ראשיים ובעייתיים לצורך אכיפה יעילה של הסדרי החנייה בהם.

נקבע כי על אף שאין חולק על חשיבותה החוקתית של הזכות לפרטיות, הפגיעה בפרטיות, אם יש כזו, עומדת בתנאי פסקת ההגבלה של חוק היסוד והיא מוצדקת, מזערית ומידתית ביותר. עוד נקבע כי החששות וההשערות השונות שהועלו על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים באשר לגידול במספר המצלמות, הצבתן בכל מקום וכתוצאה מכך פגיעה חמורה בפרטיות האזרחים העוברים במרחב הציבורי, הן בבחינת השערותשאין להן כל בסיס עובדתי.לא היה מקום לייחס למצלמות אלה תכונות של מצלמות מעקב.

יצוין כי בעניין סמכות העירייה להציב מצלמות, הוגשה עתירה לבית המשפט העליון שנמחקה לאחר שגובש בחודש אפריל 2018, חוזר מנכ"ל משרד הפנים בשיתוף עם הרשויות המקומיות שהיו צד לבג"צ. בחוזר זה, הוסדר נוהל השימוש במצלמות וידאו לצורך אכיפת עבירות חנייה.

לאור זאת, ולאור הודאתו של המשיב, כי נכנס לחנייה באלכסון ולאחר שביהמ"ש צפה בסרטון ובראיות, קבע ביהמ"ש המחוזי שיש לבטל את הכרעת דינו של ביהמ"ש לעניינים מקומיים, הרשיע את המשיב וגזר את דינו לקנס בסך 250 שקלים.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר