הבת לא הסכימה לפגוש את אביה; השופט: "ילד לא יכול 'להתגרש' מהוריו"

האם בית משפט יכול לחייב ילד להיפגש עם אביו? באחרונה נדרש בית המשפט לענייני משפחה לשאלה מורכבת זו, כאשר ילדה בגיל העשרה סירבה לחידוש הקשר עם אביה, בטענה לקשר פוגעני עימו ותחושה של פחד שאינה מצליחה לשלוט בה.

בית המשפט הורה כי הילדה תיפגש עם אביה, ודחה את הבקשה לעיכוב ביצוע. "אינני מוכן לקבל כי קטין בן 10, בן 11 או בן 13 רשאי להחליט כי 'מתגרש' הוא מהוריו", כתב השופט בהחלטתו. בבקשה שהוגשה לבית המשפט על ידי האם, נכתבה חוות דעת של פסיכולוגית שמטפלת בילדה, תוך דרישה שביהמ"ש יעכב את ההחלטה המורה לאם להביא את בתה למפגשים טיפוליים שבמסגרתם יחודש הקשר עם אביה. לטענת המומחים, נמצאו תסמינים חלקיים של טראומה שחוותה הילדה.

לטענת האם באותו מקרה, יש להסיר את הלחצים מן הילדה, הנתונה כבר כמה שנים בתהליכי התערבות בניסיון לבחון את שאלת טובתה בחידוש הקשר עם אביה, ולהיעתר לרצונה שלא לקיים בשלב זה קשר עם האב. לטענת האם, גם לקטינה יש זכות לבחור שלא לקיים קשר עם האב ויש לכבד זאת.

בית המשפט סבר, בהמשך לעמדת האב, שלא ניתן לקבל מציאות שבה לקטין יכולת "להתגרש" מן ההורה, ובלתי חוקי מצד ילד (כמו גם מצד הורה המאפשר זאת לילד) לסרב להיות בקשר עם מי מהוריו. משכך, לא עיכב בית המשפט את החלטתו, המחייבת את הקטינה להשתתף בתהליך טיפולי לצורך חידוש הקשר עם האב, וזאת גם כאשר טרם נקבע מהו מקור הסירוב של הילדה לקשר - אם אכן קשר פוגעני עם האב או שמאניכור הורי.

"קורה שאין מנוס"

"קטינים, כמו בגירים, ניצבים בחייהם בפני דרישות לעשות את שאין חפצים הם לעשות בכל מאודם; חלקם חרדים מדרישות החיים חרדות לא פשוטות, והשאלה היא אם אנו מוכנים, כחברה, לוותר על נורמות מסוימות, הואיל ואי־מי מודיע כי חרד הוא, שמא נשלח את החרד לטיפול בחרדה ונאכוף את הנורמה החוקית", כתב השופט בהחלטתו.

עו"ד ד"ר שרון פרילינג, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה ומחברת הספר "ניכור הורי", אמרה בעקבות המקרה כי עניינו של מקרה זה חושף בצורה מובהקת את קו הגבול העדין בין ניסיון של המערכת לסייע לקטין ולקבוע מה טוב עבורו, לבין התערבות שיפוטית שייתכן שיש בצידה חשש לפגיעה גדולה יותר מן הנזק שהיא מבקשת למנוע.

"יהיו מקרים, שבהם למרות הרצון העז להבריא את הקשר, לא יהיה מנוס מלהרפות. למשל, כאשר הילד אינו מסוגל להכיל רגשית את אמצעי ההתערבות, כאשר כוחותיו אינם עומדים לו לבצע את התהליך הנדרש, וכאשר קיים חשש ממשי שההתערבות תגרום לילד נזק רגשי העולה על התועלת", אמרה ד"ר פרילינג והוסיפה: "מכאן גם נובע הצורך שלא לראות במטרה (הטובה כשלעצמה) כמקדשת את כל האמצעים".