"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בן ארי קיבלה שירותי דוברות שלא כדין?
בג"ץ הורה ליועמ"ש להשיב בתוך חודש לעתירת התנועה למשילות ולדמוקרטיה, לפיה הפרקליטה מנצלת שלא כדין את שירותי הדוברות של משרד המשפטים
צילום: אורן בן חקון // כיצד יגיב מנדלבליט לפרשת בן ארי?

בן ארי קיבלה שירותי דוברות שלא כדין?

בג"ץ הורה ליועמ"ש להשיב בתוך חודש לעתירת התנועה למשילות ולדמוקרטיה, לפיה הפרקליטה מנצלת שלא כדין את שירותי הדוברות של משרד המשפטים

יאיר אלטמן
, עודכן

בית המשפט העליון הורה היום (חמישי) ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כי עליו להגיב בתוך חודש לעתירת התנועה למשילות ודמוקרטיה בעניין שירותי הדוברות והיעוץ המשפטי שמקבלת עו"ד ליאת בן ארי ממשרד המשפטים.

כזכור, התנועה למשילות ודמוקרטיה הגישה השבוע עתירה בעקבות "פעולות חריגות" מצידו של היועמ"ש ביחס לעבירות בניה שביצעה לכאורה עו"ד בן ארי, וכן בענין הסרטון בו מופיע אדם שנחשד כי הוא בנה של בן ארי תוקף שוטר מחוץ לביתם. בעתירה, התנועה מבקשת להורות לעו"ד בן ארי להשיב לקופת המדינה את שווי שירותי הדוברות והיצוג המשפטי שקיבלה עד כה.

לפני כחודש, נזכיר, פירסמנו ב"ישראל היום" כי בית בבעלותה של בן ארי בפרויקט בנייה בראש העין, פוצל על פניו בניגוד לחוק. בתגובה לפרסומים טענה בן ארי כי לא היתה מודעת לפיצול, וכי מדובר בעסקי בעלה שאינה בקיאה בפרטיהם.

אביחי מנדלבליט וליאת בן ארי. כיצד יגיב היועמ"ש? // צילום: אורן בן חקון
אביחי מנדלבליט וליאת בן ארי. כיצד יגיב היועמ"ש? // צילום: אורן בן חקון

כפי שפרסמנו בעבר, טענה זו תמוהה היות שהפרויקט שווק במסגרת עמותת בנייה, שאחד מתנאיה הבסיסיים הוא שהרוכשים יהיו תושבי ראש העין.

אלא שבני הזוג ליאת בן ארי ואביב שוויקי לא היו תושבי ראש העין ולא התעתדו להתגורר בעיר, כך שלכאורה הם הצטרפו לעמותת הבנייה בניגוד לתקנון העמותה. כעת מתברר שפרויקט הבנייה הזה נוהל על ידי אחיו של אביב, יזם בשם הדר שוויקי.

עוד בנושא:

העלילה מסתבכת: מה ידעה בן ארי על עבירות הבנייה?

דרישה מהיועמ"ש: "לחקור את עבירת הבנייה של ליאת בן־ארי"

צעד חריג: הפרקליטות מתערבת בעבירות הבנייה של בן ארי

השר אוחנה במתקפה חריפה נגד בן ארי

היות ועבירות בניה היא עבירה פלילית, שאלת הגשת הכתב אישום מצויה בידי היועץ המשפטי לעירייה שהוא כפוף לפרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. למעשה, מוסד היועמ"ש המצוי בעניין זה בניגוד עניינים חריף, ומנסה להתערב ולחסום לכאורה אפשרות להגשת כתב אישום בתיק עבירות הבניה של פקידה בכירה בו, האמונה מתוקף תפקידה בין היתר על עבירות מעין אלו.

השר לביטחון פנים אמיר אוחנה התייחס השבוע לפרטים החדשים בפרשת הבנייה בניגוד לחוק לכאורה של התובעת במשפט נתניהו, וכתב בעמוד הפייסבוק שלו: "בכל פעם שאתה חושב שהשחיתות המוסדית והתרבות הארגונית הקלוקלת של הפרקליטות הגיעה לתחתית התחתיות - אתה מגלה מרתף שלם שנבנה ללא היתר מתחתיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...