"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
משפט נתניהו: טענות לחוד ועובדות לחוד
מצעד הכישלונות של הפרקליטות עד כה במשפט כמעט לא מסוקר - אך כשהעיקר הוא להאכיל את דוב השוחד, גם בצלאח א-דין ייתנו את הגיבוי למאמץ
הרכב השופטים. "רק לא נתניהו" לפני הכל | צילום: עמית שאבי
דעה

משפט נתניהו: טענות לחוד ועובדות לחוד

מצעד הכישלונות של הפרקליטות עד כה במשפט כמעט לא מסוקר - אך כשהעיקר הוא להאכיל את דוב השוחד, גם בצלאח א-דין ייתנו את הגיבוי למאמץ

גלעד צוויק
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אמריקה סוערת בימים אלו. לא, לא מדובר (רק) באינפלציה הגואה, במדפים הריקים בסופרים ובמחירי הדלק המאמירים, ביחס הפוך לצלילה החופשית של שיעורי התמיכה בנשיא ביידן. בימים אלו ממש מקולפות השכבות האחרונות במה שזכה לאורך שנים לתיאור המפוצץ "הקנוניה בין טראמפ לפוטין": סוגיה שקרעה את אמריקה לגזרים, שבמרכזה הנרטיב שלפיו נשיא ארה"ב לשעבר הוא "בובה" של הנשיא הרוסי, ואף "בוגד" בארצו שלו.

עוד בזמן אמת, היו שפקפקו בקרב כלי התקשורת השמרניים בארה"ב בנוגע לאמיתות הדיווחים הפנטסטיים על אודות מעללי טראמפ ברוסיה, שבגינם הוא היה "מוחזק בגרון" על ידי פוטין. בתחילת 2018 פרסמתי באתר "מידה" כתבה המסכמת את אותם חשדות, תחת הכותרת "ווטרגייט על סטרואידים - הקנוניה נגד טראמפ נחשפת". פקפוקים אלו זכו ללעג ולביקורת קטלנית מצד התקשורת האמריקנית, המתעבת את טראמפ בעוצמות המתחרות רק לתיעוב של התקשורת הישראלית לנתניהו.

נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ, צילום: אי.פי

בימים אלו מתברר כי גם ב-FBI ידעו בזמן אמת, בשלבים הראשונים של האירועים, כי לא רק ש"אין כלום כי לא היה כלום" בנוגע לקנוניה, אלא שמי שהפיץ את השקרים נגד טראמפ היו אנשי המפלגה הדמוקרטית - יריביו הפוליטיים. החוקר המיוחד שמונה עוד בתקופת טראמפ לחקר הסוגיה, ג'ון דורהאם, מתחיל להפיק בימים אלו תוצאות, ומגיש כתבי אישום שומטי לסתות נגד האנשים שרקחו את המזימה - שאחד מהם הוא עו"ד בכיר מהקמפיין של קלינטון.

מרבית כלי התקשורת בארה"ב, שהזריקו ללא הרף לציבור האמריקני את רעל "הקנוניה", מתעלמים כמעט לחלוטין מהגילויים המרעישים - אך בכל זאת ישנם כמה צדיקים בסדום: ב"וושינגטון פוסט" החלו לנקוט לאחרונה "צעדים בלתי שגרתיים ולהסיר חלקים נרחבים" מכתבות שסיקרו את הסיפור. גם בכירים לשעבר ב-FBI ובממשל אובאמה, שאישרו את המעקבים הראשוניים נגד טראמפ, מכים (בחלקם) על חטא.

בישראל, הפרקליטות והזרועות התקשורתיות שלה עוד לא אמרו נואש מתיק 4000 - ה"קנוניה" בין נתניהו לאלוביץ'. מצעד הכישלונות של הפרקליטות עד כה במשפט, כמו גם ההערות הביקורתיות ביותר של השופטים, כמעט לא מסוקרים, וכעת מבקשים עיתונאי ארצנו להציג את עד המדינה ניר חפץ, שיעלה על הדוכן מחרתיים, כמושיע שיפיל את נתניהו. העובדות, במקרה זה, פחות חשובות: "עדות ניר חפץ שתתחיל השבוע היא העדות החשובה ביותר בשאלת מודעותו של נתניהו ליחסי השוחד לכאורה עם אלוביץ'", כותב ברוך קרא, הפרשן המשפטי של חדשות 13 ובעל טור בוואלה. לדברי קרא: "לכן, בתום עדותו, בשונה מכל ההערכות המקושקשות עד עתה, נוכל להעריך מה מצבו של נתניהו בתיק 4000".

נתניהו, צילום: אורן בן חקון

היוהרה והפסקנות של קרא נועדו, כנראה, להשכיח מקוראיו את הקטסטרופה שחוותה הפרקליטות בעדותו של אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר. היתה זו לא אחרת מהתובעת הראשית נגד נתניהו, עו"ד ליאת בן-ארי, שמיתגה את ישועה כדמות המרכזית המבססת את תזת השוחד: בנאום הפתיחה שלה במשפט, הצהירה בן-ארי כי "לולא ישועה שמר את הטלפון הנייד שלו", לא היו בידי הפרקליטות "ראיות מזמן אמת" שלדבריה "ביססו קיומו של חשד סביר לביצוע עבירות שוחד" בין נתניהו לאלוביץ'.

עוד הוסיפה בן-ארי כי ישועה היה האיש שעליו הופעל "מכבש לחצים של ממש" מצד בני הזוג אלוביץ', כדי לשרת את נתניהו. עדות ישועה, כאמור, חלפה-עברה לה, ואין עוררין כי הנהנים העיקריים ממנה היו נתניהו והזוג אלוביץ'. אם כן, אליבא דקרא, התובעת הראשית במשפט נתניהו היא מאותן אלו שהפיצו "הערכות מקושקשות" ביחס למצבו של ראש הממשלה לשעבר בתיק 4000.

עיתונאי אחר, גידי וייץ מ"הארץ", פרסם בסוף השבוע האחרון כתבה ארוכה לקראת עדות חפץ, עם כותרת בומבסטית: "האיש ששירת את שלושת האנשים החזקים במדינה עומד לספר איך עובדת השיטה".

אלוביץ', צילום: אורן בן חקון

לפי וייץ, חפץ יתאר בעדותו "כיצד התהוותה מערכת היחסים הפלילית בין רה"מ לשעבר לבעל השליטה בבזק". וייץ, כזכור, הוא במידה רבה המחולל של תיק 4000 - כשפרסם באוקטובר 2015 תחקיר שבו נטען כי וואלה שימש "אתר פרסומי של משפחת נתניהו", וטען כי בבחירות אלו גברה מגמת ההגנה על בני הזוג נתניהו ו"מכונת יחסי הציבור המשיכה בפעולתה".

ובכן, בתחילה הפרקליטות אימצה את הנרטיב של וייץ, ובכתב החשדות אכן טען מנדלבליט כי נתניהו זכה ל"סיקור אוהד וחיובי" בוואלה - אך ככל שחלף הזמן, גם בפרקליטות הבינו שהיחס לנתניהו היה עוין ביותר, והנרטיב החל להשתנות: לא הסיקור האוהד בפועל הוא הנושא, אלא הבקשות לסיקור אוהד. ואם לא אוהד, אז לפחות לא-שלילי. בשלב מסוים אף שונמך הניסוח ל"פתיחת דלת לאתר וואלה". אם כן, התזה של וייץ קרסה לה לאיטה, אך זה לא מונע ממנו להמשיך להאכיל את דוב השוחד - עם רוח גבית מצלאח א-דין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גלעד צוויק

כתב כלכלי ב"ישראל היום". עיתונאי מאז 2008. עסק במהלך הקריירה בתקשורת בתחומים רבים: תחקירים, מדיני-פוליטי, כלכלי, מגזין וספורט. נולד בתל אביב וגדל בירושלים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, למד תסריטאות בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל שבירושלים. "כתבה שזכורה לי במיוחד, היא מהראשונות שכתבתי. זו הייתה שיחת טלפון עם אלי אוחנה מביתן המודיעין בספארי. עבדתי בספארי ובמקביל נבחנתי למקומון של מעריב בשרון. המשימה הייתה לערוך ריאיון עם כדורגלן העבר האגדי ומאמן הפועל כפ"ס דאז. עברתי את המבחן, וכעבור שנה כבר עברתי לעיתון ארצי".

Load more...