הספק שנזרע באמון הליך הבחירות, הוא הישג עבור מי שמבקש לערער אותנו

מכתבו של השופט סולברג הצית גל שמועות, האשמות וקריאות לסיבוב נוסף עוד לפני שהתבררה תמונת החקירה • בין חשד למימון אסור לבין שוחד מצביעים יש פער מהותי, והאחריות להסביר לציבור את העובדות מוטלת גם על המערכת המוסדית וגם על התקשורת

השופט נועם סולברג | צילום: אורן בן חקון

הטעות הראשונה, והמסוכנת ביותר, התחילה אתמול (חמישי) בבוקר עם הפצת מכתבו של השופט סולברג שכותרתו: ״הנחיה לחקור חשדות בעניין מימון זר וחשד לשוחד בחירות על ידי גורמים זרים״.

‏הפער בין מספר האנשים שמתעמקים בתוכן למספר האנשים שמסתפקים בכותרת, הוא פער אדיר. מכתב כזה, עם כותרת כזו, אשר מופץ ללא הסבר ברור בתוכו, זאת לאחר שאזרחי ישראל יצאו בהמוניהם ועמדו בתורים ארוכים כדי לממש את זכותם הדמוקרטית בהיקף חסר תקדים, מעורר חרדה.

ראש השב"כ%3A "הבחירות בישראל בטוחות"

‏ההסתייגות שהתחבאה במילים של סולברג - ״אין בידי להעיד על טיבם של החשדות״, כמעט שלא נשמעה בתוך מבול הרעשים שהגיע אחר כך. ועד כמה קל לעוות את הדברים?

‏מסתמן שבמקביל לחרושת השמועות והבהלה, מתנהלת בכלל חקירה אחרת, שנוגעת לאירוע מקומי בדרום הארץ, בו נתפס סכום של כ-10,000 שקלים. נבדק האם באמצעות הסכום הזה, התכוונו לשחד מצביעים. חקירה זו איננה מתנהלת בשב״כ, אבל הפצת המכתב גרמה לחיבור הסיפורים ולתיבול רב שנוסף עליהם.

‏מאז נשמעות האשמות קשות של ״גניבת בחירות״, דרישה לבחירות חוזרות, ועוד שלל ביטויים בנוגע לאחת ממערכות הבחירות המרשימות שנראו כאן, עם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר מאז 1999. והדברים נזרקים לחלל האוויר, באין מפריע.

העניין הפך לקרקע פורייה עבור הפוליטיקאים. מפלגת הרשימה המשותפת | צילום: אי.אף.פי

‏בגלל אותה הטעות לא הופתעתי כשאנשים, ביניהם אפילו סבתא שלי, התקשרו לברר מה המשמעות. האם הם יצטרכו לצאת ולהצביע שוב? "מה זה אומר״ הם שאלו. העניין הפך חיש מהר גם לקרקע פורייה בשירות הפוליטיקאים, ממש לפי הזמנה. מבחינת ה"מאני טיים" הפוליטי, מדובר בטיימינג מושלם. הנה, הזמנה לייצר נרטיב ולהציג השערות כאמיתות מוחלטות.

‏וכאן בדיוק הטעות השנייה: להכניס מילים גדולות ומפחידות כמו ״שוחד״ למכתב, מבלי להסביר לציבור מה עומד מאחוריהן, ומה ההשלכות שלהן.

‏וייאמר כבר עכשיו: הזרמת כספים ומימון מפלגות בידי גורמים זרים ובניגוד לחוק, זה אירוע חמור. חמור מאוד. בין אם מדובר בסכומים גבוהים או בהיקפים נמוכים, בין אם מקורם הוא במדינה עוינת או במדינה חברית, מדובר בהשפעה פסולה וחמורה.

הפער בין חשד למימון אסור של קמפיין לבין חשד לשוחד בבחירות - שוחד מהסוג שבו אנשים קיבלו כסף כדי להצביע למפלגה - הוא עצום מבחינת ההשלכות. ולכן השאלות שיש לשים במוקד הן אלו: האם הועברו כספים מגורמים זרים למפלגות? ככל שכן, האם המפלגות עשו שימוש בכספים לטובת קמפיין הבחירות? מי הם אותם הגורמים?

‏אחרי כל אלו יש לברר בקפדנות האם היו תשלומים בפועל, או ניסיונות לשלם לאזרחים כדי שיצביעו לאותה מפלגה? בהקשר הזה יש להוכיח תשלום או ניסיון תשלום באופן פרטני, ממש לגבי כל הצבעה והצבעה, וזאת לצורך אמדן ריאלי של הנזק האמיתי. ‏כל שאלה כזאת מעלה חשד מסוג אחר, כשלצידה עבירה שונה, שדורשת ראיות שונות.

דוד זיני | צילום: אורן בן חקון

‏לזרוק את המילה "שוחד" לאוויר מבלי להסביר את מהותה, את ההיקף הנחשד, ובעיקר מבלי להשיב על השאלה המתבקשת: האם החשד שנבדק כרגע הוא בהיקף שעשוי לשנות את תוצאות הבחירות - זה אקט חסר אחריות כלפי הציבור. הדברים נאמרים בלי לזלזל בחומרת החשדות, שחובה שיתבררו עד תום.

‏הטעות השלישית היא הטיימינג. הרי המידע נמצא כבר זמן מה בידי השב״כ. למה מכתב שכזה מתפרסם דווקא עכשיו, כשתוצאות האמת מתבררות, ועתידות להתפרסם? למה לא לפני הבחירות? לחלופין, למה לא להמתין עד שתהיה תמונה ברורה יותר שאפשר יהיה לשקף לציבור? מה בכלל נועדה להשיג ההנחיה הפומבית של סולברג לחקור בשלב הזה, כאשר מתברר שמדובר בעניין שנחקר כבר שבועות? נדמה שהשתלשלות האירועים היא לכל הפחות תמוהה.

‏הטעות הרביעית, והאחרונה, היא שלנו, התקשורת

לאחר פרסום של מכתב כל-כך דרמטי, וביודענו את כמות הספינים והתגובות במערכת הפוליטית, כעיתונאים משימתנו היא לנסות ולהנגיש לציבור את קיומם ומשמעותם של דברים. מבלי שניתנו לנו הסברים לספק, נותרנו עם מילים גדולות וניסיונות לחבר חלקי פאזל, כדי להסביר לכם האם יש לכם ממה לדאוג, או שלא.

האירוע הזה איבד שליטה. הכותרות הלכו והתעצמו, התערבבו באמירות של פוליטיקאים. יש אפילו מכתב רשמי להישען עליו, מכתב בחתימתו של יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סולברג בכבודו ובעצמו. מה שהציבור קיבל, היא תמונה שלא שיקפה את מה שידוע, ובטח לא שיקפה את מה שעדיין לא התברר. אני כותבת את זה, וכמובן לוקחת את האחריות גם על עצמי.

‏עד כאן על טעויות, ועכשיו שתי מילים על פחדים וסכנה לדמוקרטיה. ‏הדבר שמפחיד אותי באופן אישי, הוא שלא נוכל להאמין יותר בקיומן של בחירות תקינות במדינה שלנו. אם לא נאמין שתוצאות האמת משקפות את הבחירה שלנו, אם נחשוב שלא נשמע קולנו, ושאנחנו עוד כמה ניצבים ב"משחק מכור" ומישהו קיבל את ההגה לידיו ברמאות - במה נוכל להאמין?

כל חשד לפגיעה בטוהר הבחירות חייב להיבדק בקפידה. אבל האחריות שלנו, היא שגם פרסום לגביו צריך להיעשות בחרדת קודש. דה-לגיטימציה גורפת להליך הבחירות מסוכנת לא פחות מהחששות המתבררים בחקירה. ואולי עצם הספק שנזרע כאן אתמול באמון שלנו בבחירות, הוא כבר הישג עבור מי שמבקש לערער אותנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...